Luaḥ erets Yiśraʾel · 1899-01-01 · שנת התר״ס - שנה חמישית - 1899 · p. Seite 175

המכונה הגדולה אשר תניע אתהידים החרוצות האלה הוא הנדיב באר אן עדמונד ראטיכזילד׳ אשר מיום היה ישראל לגוי לא קם נדיב כמוהו, ובבל חולדות בני עמנו לא נמצא כזה אשר נוכל לדמות אליו במעשיו אשר יעשה כא״י. השגגות שעשו ואשר העוו לפעמים הפקידים בהנהגת הקולוניות יבטלו ברב הטוב וגודל הפעולה.—האחוזה׳ "מקוה ישראל" הוא בית ספר ללמוד עבודת האדמה והתלמידים היוצאים משם הס הדור החדש אשר יכשר לעבודת האדמה בכל הפרטים. "ראשון לציון" מצויינת בהיקב הגדול איטר אין דומה לו גם בארצות איירופא ומחירו יעלה לכמה מיליונים פרנקים. «רחובית" היא ברשות עצמה ולא תעמוד על צדקת הבאראן. בארץ הגליל הכי נככדה הקולוניא "זכרון יעקב". ושניה לה "ראש פנה" אשר בה יעשו מלאכת המשי. כל הרואה הקולוניות האלה בישובן צריך לברך ־ברוך מציב נבול אלמנה". רבות סבלו וסובלים הקולוניסטים אשר התישבו שם. זולת העבודה הקשה אשר לא הורגלו בה מנוער ילחמו במחלות שונות אשר יתדבקו בס מסבת האידים הרעים שיעלו מן העפר שיחפרו בהאדטה שהיתה שוממה עד כה. אין כל ספק כי כקרב הימים אחרי אשר יבנו החרבות יעכרו המחלות מן הארץ. אבל מי יוכל לשער את גבורתם ואומץ לכם במלחמתם עם המחלות העצומות האלה. לרעתי כאין וכאפס היא גבורת גבורי חיל אישר יקריבו נפשם על מזבח אמונתם בעת בא צר ואויב נגדם׳ לעומת מסירת נפש של הקולוניסתים הם ונשיהם יבניהס לעמוד על עמדם מבלי פחד ומורך לב טול האויב הנחבא האורב להם במסתרים׳ כמה מהם מתו במחלת הקדחת I‘ - אבל אחרים יקחו את מקומם׳ כל אחד ואחר מהם כדאי הוא וראוי להמנות כין הגבורים הגדולים אנשי השם. 20