Luaḥ erets Yiśraʾel · 1899-01-01 · שנת התר״ס - שנה חמישית - 1899 · p. Seite 113

— 113 — רוזראיה כי אינכם שנוררים כי אני פה! למי שאני עסוק בהם בכל כך אינירגיה וכסף אקרא שנוררים)'!״ ~ כל רברי הברון, הנהגתו ותנועותיו בבית העם פעלו כקסם על כל הנאספים׳ הוצא הוציא מלבם של הכורמים את אשר חשבו בתחלה׳ כי הברון איננו מרוצה מהם׳ הגר הגיר להם בפה מלא ובכל רכש, כי האמין יאמין בהם ובכדום. כי כן ראה ויוכח הברון בכרמים אשר הפליאוהו והצעירים בני הכורמים, אשר זה כחם וחריצותם לאכרים מצליחים, ויעבר לאורך הבית ובעונג דוחני גלוי הביט אל הבית הנהדר והמרוח׳ ראוה לאמר : תנהיגו באהבה ובאחור, את חייכם העדתיים׳ וירא את הארונות המלאים ספרים וגליונות עתונים ויודיעו לו כי׳ נמצאים פה גם סמרים ששלח כבוד הברון, ויבטיח לשלח כן תמיד, ויאמר לו המדבר אליו כי חסרים לנו ספרים למקרא הצעירים בני האכוים׳ ויבטיח הברון לשלח מאשר ימצא ועוד ספרים רבים שיש לו, ובספר המדבר עמו מהתאספות כל בני המושבה לקריאת ספרים ועתונים בכל ערב ולשמיעת קריאות ודרשות בכל מוצאי שבתות׳ וישאל הברון מי הם הקוראים והדורשים, ויגמר הברון בחבה 5 "אכל גם לעבוד".— וישב הברון אל בית הפקידות. נדרך אמר להברון אחד הכורמים, מן המלוים את הברון : «לפני שתים עשרה שנה לא יכלנו לתאר את המושבה במעמדה הנוכחי, ויתעורר הברון ויאמר; "אתה זוכר ותהי נוןח אז בשעת המרינה׳? ויזכיר הכורם להברון כי הברון ישב אז בביתו, ומיד נזכר הברון ויאמר : »כן, כן, ואז היד, דברים עם פ־נ ... 6ינ ... " אז הייתי יכל ל נ ט ש את ראשל״צ, אז היה יכל להיות רע! וישאלהו הכורם 5 ד,יתחרט כבוד הברון ע׳יז? - ״אה, לא, אני מאשר! - ענה הברון. — ודבר הפחתת מחירי הענבים העציב מאד את לכות 15