Luaḥ erets Yiśraʾel · 1899-01-01 · שנת התר״ס - שנה חמישית - 1899 · p. Seite 106

106 "ישוב א״י ותביאהו למעל׳ ואני מאור. כי היא היה תהיה •תמיד ולכל דבר הראשונה וכי תהיה למופת «‘המושבות האחרות ■ונחומים ותקרה לכל ישראל." ככלות התפלה הוכח בכיהכנ״ס׳ מטעם הברון׳ כי הוא חפץ לדבר דבר אך עם הכורמים לבדם ומבקשם להאסף בערב ב־בית העם״. ויצא הברון ובעברו ברך בקול פעמים רבות להנאספים 5 ׳ישבת טוב! שבת טוב״! וכן הבמנה השיבה;: »שבת טוב, שבת טוב־׳ גם לכל מי שכרכה בצרפתית בברכת הצקה .ויסירו הברון והברונה כבתי רבים מהכורטים׳ וישאלו לכארא לשלומו ושלום אימתו וילדיו ולמעמדו, וילכו אל בית הפקידות. שמקבל צירים טמושבת "גדרה" שבאו לביך את הברון בשם כל בני מושבתם ולהודות לו על חסדו אשר הוא עושה לטושבתם׳ ויביעו לפני הברון את אדם כי יכבד גם את מושבתם לסיר אותה׳ ע״ז ענה הברון כי זאת אי אפשר לו׳ לצערו׳ מפני שאין לו פנאי הפעם. ואחד הצירים הנ״ל הוא מיודענו הרב החכם המופלא האי יעקב הכהן שכי, כורם במושבת גררה, הגיש להברון׳ (באמצעות הרב החכם המטיף הא׳ ש. ט. שרקון) שירה יפה׳ בתהלה ושכח לכביד הברון׳' אשר חבר, והברון גלל את השיר ויתבונן בו ויאר פניו להציר המחבר וילחץ ידו בחזקה ויורה לו בכל לכו. וגם האדון מוהרז״א גינצבורג׳ כורם במושבתנו; הגיש לפני הברון(באמצעות הפקיר הא׳ חזן) שירת־תהלה יפה׳ שאיתיותיה כתובות בצורת ■עץ ארז"׳ איטר אשלחנה גם אותה לשיטה בלוח א״י בצורתה.לזכרון1).ולםני הברוגה התיצבו בעת ההיא צירות, כורטות ראשון לציון. אח״ב פירו הברון והבדונה בכית ’ החולים בכל חדריו׳ וישאל את החולים והחולות, בפרט, לשלומם׳ ומשם הלכו לסיר בבתי הספר ובגן הילדים. וישמחו הברון והברונה U שני השירים דאלר;!־lb׳b נשוףהנ>א:וו. העורך. i.