Luaḥ erets Yiśraʾel · 1899-01-01 · שנת התר״ס - שנה חמישית - 1899 · p. Seite 91

91?הבטחות אשקך׳ הוי כמן!י) כהזכיךך ד׳ז-אב, הכן המטה!?מות החמיור תישאר המרדעת; אם אדם ןמות.יישאר שמיו הנגב ןרא על אדרתו ההילך אחיי עיניו צעדיו שאול יתמכו1 2» מהלך כמסיבה 6* .י?של הגזע הרענןענ^יומרבים3) מממטחות נשיאים, והפעלות נשמים! החתול הלך׳ קום ע??ר ו:שחק 1 ך־׳אדס הוא עוף .בלי?;פיס דזדב באוזקתו את?נו,?שקו וצרם אז:נ־ו הט אזנך לד?רי החקם תצליח, והמיה את פי ה?סיל ה^ל ה/ית סן־ן ונעשית פטיש ה:עלם אור היום מעיני העולם? מכבש הטבוח׳ לא :?איבנו ך,ך,םשט והנתוח! מ?לב בביתו, בפיר! מלשון?כפיר; אם תאסמו ישמרך׳.ואם תשלחנו יטךפך ן 1) ר משל הזד. ניסד על איש שזרע כמק ולא השקהו מ<0, נ״א הבמיה אותו סיום אל יום להשקותו עד שנפלו עליו ואומללו צמחיו, על נן יאמר הממגם דזד.< על המשלה ועדו נדבנזהות. *> דומה למאמר ודל שמשון הלך אחדי עיניו ובו*. ®I מי שהוא רך לבריות אוהביו רבים.