Luaḥ erets Yiśraʾel · 1899-01-01 · שנת התר״ס - שנה חמישית - 1899 · p. Seite 90

— 90 — משלי ערב. טאססים ומתורגמים מאת יצחק יחזקאל יהודה. אי.אפ£ר .ל¥נ1ף 0זני ראשים במצנפת אדות <> איןה דיוןןה #מ;עה לד^יה אם תשב ללח־ום את סומא ואכלת לפי הישר * *•; v ז ־ ן ז; " - v אם ויצל אתה׳!$נכי שום י) אלו נודע ל^שים בי יש התקה ומחולות ב'שמי.ם׳ קי עקה הציבו קי$ם' לעלות שמה. ^אנו אל בעל ה^תק לשעשענו׳ .ויפרע ראשו חקהילנו ^הול מאשעב *> 1> דומה למאמר t אין שני מלכים משתמשים נכתר אחד. *) דשים הריף מהבצל, לאמראס אתד. קשר אנכי קשה ממך. י) שם איש בהול מאד. אף עלדנר שלא נא לעולם, ועליו יפפרו דע דגים לאמר : פעם אחת עבר על איש עושה סלים. ."פצר בי אשעב להוסיף צפירה או שתי צפירות! על המל אשר הוא עושה! ויאמר לי האומן ומה ת־ויח מור. הלא לא לך הפל היה י ויען אשעב אולי ברב הימים ׳שילח לי בו ט;ד;ית ואוארויח אפ יכיל יותר. יפעם אהת נקהלו עליו עדת נערים שונבים! וירניווהו במהתלותס, ויאמר להם: העת לבם לעמוד פה? הלא בבית איש פלוני העשיר משתה חתונה! נחש להם למען הרהיקס מעליי ויפוצו מעליו בחפוה ללכת שמה. ויה׳ בלאבחם ויאמר אשעב אל לבו אולי יש באמת שמה חתונה י וירץ נם הוא אחריהם, עד פתה הבית ההוא אשר היה פגיה על מפנה. ופעם אחת עבר על פני חיכו! וירא והנה היא מאחה קרעי כתנת בלויה לאיש עני! אשר דק היא היתהכפותו לעורו! ולמען לא יעמו ערום בדה ובה ירד המפגן נב־נת מים! לחנות שמה עד נלותו לאחה אותה, ויפצר אשעב גההימי להתמהמה במלאכתי, וישאלהו רהיט מרועי ייעןאשעב: אולי ישנה העני נתנתו ולקחתיה אני.