Luaḥ erets Yiśraʾel · 1899-01-01 · שנת התר״ס - שנה חמישית - 1899 · p. Seite 58

58 — מה מאי יראב לבב כל איש יהירי ניאותו בימי הסתיו והאביב חוצות ירושלם הומים מסיירים וסיימת טשדנות וארצות שונות : ארמנים איטלקים אמריקנים אוסטרים אינגארים יונים צרפתים רוסים ועור. מהם באים לשם.ארונה והר" מהם לשם מחקר ומרע ומהם סתם לשם טיול ותענוג. ואחינו אשר גם הם יפזרו כסף לנסוע ולתור מיינות וארצות רחוקות לא יעלו אף פעם אחת בימי חייהם לראות את ארץ אנותם, ארץ הרת דתם ולאומיותם׳ ארין אשר לשמה ולזכרה תאות נפשם׳ ארץ אשר שבע ביום יזבירוה בתפילותיהם וברכותיהם, בימי חגיהם ומועדיהם, בימי שמחתם ואבלם׳ ארץ אשר בה קשורים ושלובים דברי ימיהם וקומתם בעבר ותקרתם בעתיד. ועוד זאת כי אחדים מאחינו יספחו לשיירות בני העמים ולא יתודעו לעמם ואת אחיהם היהודים לא יראו׳ וכמובן עולים כאלה לא יובלו להמנות נקהל היהודים העולים לארהיק. ידענו כי הסבה אשר תניא רבים מאחינו העשירים לעלות לארה״ק וכן את העולים מהטיןהנזבר להעלים את יהדותם׳הוא הפחד כי עניי ארה״ק יפלו עלידם למעמסה בבקשת נדבות. אולם סהר שוא הוא; בל נכבדי אחינו אשר עלו בעשר שנים האחרונות לבקר את ארה״ק יעידון ויגידון כי לא היחידים ואף לא מנהלי בתי החסד נסבו אותם—לבקש נדבות או עזרה לתמיכה בעד בתי החסד העומדים תחת פקודתם— וידריכו מניחה; ונהפוך הוא, כל העולים שהתודע לאחיהם היו שבעי רצון, כי נכבדי עיר קדשנו ומשכיליההיולהם למורי״דרך טבלי כל מחיר ושבר.והמה ראו מלבד שרידי העתיקות וזכרונות דורות עברו! גם את פעילת הדור ההוהו את בתי הספר התנוך החסד וכוי אשר נתכוננו בה. ומנהלי הבתים האלו קבלום בפני רצון ולא בקשו מרם כל עזר ותמיכה אם לא נתנו מעצמם; ולבבם שטח ורחב לראות כי גם אחיהם