Luaḥ erets Yiśraʾel · 1899-01-01 · שנת התר״ס - שנה חמישית - 1899 · p. Seite 51

— 51 — הדרכים גדלה אז כל כך, ער כי לא נמצא בעיר הזאת איש שיקבל עליו אחריות הולכת הכספים אשר הביא עמו לחלק ליושבי צפת מבריא ירושלם וחברון, וגם הפחה וציר אנגליא שנעיר הזאת פחדו לקבל את אחריות הכסף אף בלוית אנשי צבא מזוינים יטונטיסיורי נאלץלחלק את הכסףשהניא עמו לאחד עיטר חלקים נין אחד עשר בני חבורתו, וממנה הלכו דרך צידון לצפת. בבואו לצפת החל מיד לחקר ולדרוש אם יש היכולת להעמיד את יהודי ארה״קעל הקרקע וכי ימצאו את פרנסתם מעבודת ר,אדמר״ודרישותיו וחקירותיו הראו לרעת, כי יהודי צפת חפצים בעבודת האדמה ויש שמוכשרים אליה׳ וככר היו בה אז יהודים אחדים שחכרו אחוזות קטנות בקרבת צסת״ו לעבדן בשותפות עם המושלימים, אך רכושם הי׳ מעט מאד יעי׳יז לא ראו בעבודתם פרי ישוח לה, ולכן החליט לבקש מהש־רה יר״ה לתת לו בהבירה על טשךחמש־ם שנה מאתים כפרים בערך! חלף עשרה או עשרים אחיז למאה שהמתישבים יתנו מתוצאות אדמתם,אך בתנאי שיהיו חסשים מכל מיני מסים ואתוניות אחרים ולכונן באנגליא חכרה להרחבת עבודת האדמה בארה״ק, למען ירכלו גם רבים מאחינו שאינם מיצא־ם עבודה ופרנסה בארצות גליתם, ליטוב לעבודת אבותם בארץ אבותס.במשך שבתו בה חלק כעצמו הכסף שהביא אתו לתמיכת דנזוקים ברעש הארץשהי׳ בשנת תקציז לכל משפחה ומשפחה לסי משפר נפשותיה■ וגס חלק נדבות לעניי המושלימים והנוצרים.ולפני עזבו את העיר שלח מכתב כישפת ערכית בשם יושכי העיר אל פחת עכי(אשר צפת עומדת תחת חסותו> ויבקשהו לשלח חיל להגן על יושבי העיר מפגי הדרוזים ויישודדים מצפת הלנו לטבריא, ובה ישבו חמשה ימים וגם בה ייתחכה אדות רעיון עבודת האדמה, ולפני עזבו את העיר חלק מטיכת כסף לעניי אחיו ולעניי התישכים.— בטבריא נודע לו ככר עפ״י המכתב ששלחו לו רבני ירושלם ע״י רץ מיוחד, כי הטנסה פרצה בירויטלם יפו עזה והכפרים אשר בסביבותיהם.