Luaḥ erets Yiśraʾel · 1899-01-01 · שנת התר״ס - שנה חמישית - 1899 · p. Seite 48

כמעט ברי‘ שנה טשסחות אחדות מארץ רוסיא,עד כי בשנת תקם־ז הגיע מבשרם לארבעים משפחות שהוא160נםש. אך בכ״ז הי׳ ישוב האשכנזים קטן טאד׳ כי רבים מהעולים מארץ רוסיא עלו לצפת וטבריא. ורק אחרי הרעש שהי, בארץ הנליל בשנת תקצ״ז נמלטו רבים מהנשארים לעה״ק ירושלם ת־ו, ומאז נתכונן ישוב האשכנזים בירושלם על עמודים חזקים! כי בינת ים הוקלה טורח העליה וסכנתה.וגם בארץהוטב בטחון החיים והרכוש לראשונה עיי ממשלת מצרים ואח״ב ע״י הפחה וממלא מקומו שהושיבה ממשלת תוגרטאיריה וצירי ממשלות אירופא. וירב מספר העולים מארץ רוסיא וגם מאיסטריא! עד כי כמעט כל אניה הביאה משפחות אחדות. והאשכנזים אשר מטיבם הם בעלי טעימה ורגש עזרו הרבה מאד לקדמת מצב יימוב יווימלם והטכתו׳ כאשר נבאר את כל זה בארוכה בטאמרנו״היהורים בארץהצבי״במאספנו השנתי *ירוימלים,, ומעת הזאת לא נזכיר עוד את שטות אלה אשר עלו להתאחז בה. וגם מהעולים לתור אותה נזכיר רק את שמות המצוינים ימהביאו בעליתם תועלת להטבת מצב הארץ. אולם בטרם נחל לבאר את שמות העולים שבהתקופה הבאה< נזכיר עוד שם אחי מאלה שעלו להתאחז פה בסוף המאה הזאת׳ והוא: הרב ר יהוסף שמארץ. הוא עלה לארה״ק בשנת תקצ״ג על מנת להשתקע בה. ומיד אחרי בואו אליה שם את כל מעיניו במחקרי הארץ׳ וכהרב אישתורי הסרתי שעלה כחמש מאות שנה לפניו כן שם גם הוא את לבבו לתכונת הארץ גלילותיה חלוקתה ודברי ימיה, ובהשנה השתים עשרה לשבתו בירושלם הדפיס בה את ספ רו "תבואות הארץ• (וחלקו הב׳ נקרא בשם "מעשה הארץ״1)הכוללתוצאות כל מחקריו. מפרוזה שהי׳ למקור ג)את הפפו רזה ד.:;י פדפיפיב נתוו דספד דשני של •אוצי ספווו! אוץ ישראל• עם זזעוזת! תקיניס ופפוזה־ת ופפת הארץ! ו;*אשו נתן את תילדית הפוונר באווכו!,