Luaḥ erets Yiśraʾel · 1899-01-01 · שנת התר״ס - שנה חמישית - 1899 · p. Seite 31

המאה דזשלישית. העליה לארה״ק מארץ המערב גדולה ונכבדה היתד. בהמאה הזאת. כי הרבה מהאנוסים שבספרד עזבו את ארצם ויעלו לארהיק ובה שכו לדת אבותיהם. ז ביחיד נדל כספר העולים בהמחצה השניה של המאה הזאת אחרי אשר גרשו ממשלות ספרד ופורטוגאל ^בשנות רנ״ב, רנ׳ה — את כל היהודים טארצותיהן. כי מרבית הטנורשים התאחזו בארץ תוגרמה, ובהודע להנודדים האלו אשר איץמולדתם הקיאה אותם, כי מצב ארץ אבותינו טוב׳ ואחינו היושבים בה ישמחו לקראתם, החלו אחדים מהם לעלות דרךיבשה לא׳י, ובמשך שבע שנים נוסף על מספר יושבי ירושלם מאה ושלשים משפחות, וכ״ב גדל גם מספר העולים לעה־ק צפת, והעולים האלו משכו אחריהם את קרוביהם ומיודעיהם, וישוב ימשלם וצפת הלך הלוך וגדול. מרבית העולים היו אנשים נכבדים ובעלי צורה אשר עזרו הרבה להתפתחות העדות והנהגתן, ובהם גם גאונים מפורסמים אשר האירו בספריהם את שמי ספרות ההלכה. ועי־ז רבו כמובן העולים לראות את ארה״ק. גם ספרי המסע והטכתבים שנשלחו מאודק לחו״ל. גם מספר העולים לרגל מארצות הסמוכות מארה״ק, נתגדל במאד בהמאה הזאת, ובה החלו העולים להנהיג חג ומשחה והוללות על קבר עיט ואל הנביא ברמה מעץ החג איטר נהנו בהמאה הבאה ונוהג עד היום בל״ג בעומר על קבר הרשב״י במירון. החג הזה הלך והתפשט בכל ימי המאה הזאת, ונדרים ונדבות רבות נדבו שטה׳ וגם בארצות הסמוכות, לקברו של שמואל הנביא שהי׳ נופל לקופת כוללות העיר *). וכה גדלה השמחה וההוללות במקום ') כשויוו הולנ״ח נטצאת שאלד על אחד טיושג׳ נזצוים שנדו הצי נופו לש״־אל דנגיא• ,