Luaḥ erets Yiśraʾel · 1898-01-01 · שנת התרנ״ט - שנה רביעית - 1898 · p. Seite 136

— 136 — למגי את כל התמונה עם צבעי החן והנעם׳ מבלי ראות כל מום ומכרעת׳ כי האהבה היא המכסה על כל פשעים, או פעל אויר א״י הוא׳ אשר טהר את האורחים האלה ויצרפם וילבנם ויסורו את אלד,י הנכר מקרבם׳ הם כל העדות הרעות׳ בנות הגלות׳ הארבה?־ על בל פנים אני אינני כהן הבא לבקר ולראות את הנגעים׳ כי אם מתענג ענג על המראה הנחמד אשר לנגד עיני׳ קבוץ אחינו אשר נקבצו ובאו ממקומות שונים ורחוקים זה מזה ממרחבי ארץ רוסיה הגדולה, ויתאחדו,לעדה שלמה ומתקנת עם כל הקנינים החטרים והמוסרים׳ מראה המחיה נפש כל אוהב עטו וארצו׳ לאמצהו ולהעצימהו בתקותו הטובה׳ כי עוד תהיה אחרית להעם האטלל הזה׳אשר כמעט אמר נואש לחייו בימי גלותו ושפלותו זה אלפי שנים. ואני עד בואי הנה אך בחלום חזיון לילה חזיתי לי עדה ישרה ומאשרת כזאת׳ והנה עתה אני רואה אותה בעיני בשרי! הנני כתובה׳ חכר בין חבריה הנכבדים ועוזר במלאכתה ובשכלולה! הנני מתבונן באנשיה ונשיה, זקניה וצעיריה, איש איש בעבודתו ומעשהו למחית נפשו ובעסקו בצרכי הצבור, אראם בהוסדם יחד׳ אשמע דברי ריבותם, רוב דעות בדברים הנוגעים להמושבה בפרט ולהישוב בכלל. אין איש מתנקש ומקשה לבו לעמד על דעתו׳ כי המטרה הישרה היא תמיד נגד פניהם ואליה המה .קרבים ואותה הם מבקשים. הנני כא בערב לבית התפלה והנה לפני בטלנים יושבים ועוסקים בתורה׳ הוגים בתלמוד׳ טעינים במדרש ובספרי מוסד, חשבתי בלבי אלה הם הנמושות* הזקנים אשר כבר אזלת ידם וסר כוחם, לעסק בישובו של עולם׳ בעבודת השדה והכרם. אך מה השתוממתי להכיר אותם והנה כולם אנשי מעשה׳ השוקדים כל היום בעבודת הגוף, ואך הלילה נברא להם לגרסה! משם אני פונה וסר אל בית המקרא, בית ועד למשכילים׳ שם קוראים עתונים וספרי השכלה למיניהם, הצעירים הקג<ץקים