Luaḥ erets Yiśraʾel · 1898-01-01 · שנת התרנ״ט - שנה רביעית - 1898 · p. Seite 130

130 — אתה בשיא ואני נשיא מי ינהיג הדזמרים? 1) את אשר תשבר הג3ךת׳!■!רה.קדושיה׳ ואשר תשביר הא^ה פחז!׳אי־כישריון. א<?ןרך ל^זקי במותכם לא ילבישוכם תאריכים, ני״ענו: אלו עיחו ^נו את עורנו אשר עלינו. די;נו! ארבעים יום הו$ם n?f הכלב בןיפום, ויצא מ^קל! 4) אשר לא :דריכנו הןביוד׳ דזפןלירן:דייכנו! בא ה5בין עד העצם .ב.נד $אול לא;חם זיב־ואך מן הזירןד תן למיודעיך מנחה :אםילו אבן! בית השקרן נשרף ואיש לא האמין! בעלי הריב נוזפשרו אך הישופט ס$אן *) ךבר,אךןד; :ישוב׳ שמם; חך?ן׳ שלשה; העמם:חםציף.ולןי! •1 יאמר על שנים המתנשאים זע״ז וכ״א השץ להעמיס הטרח על זוכרו. I2 לאמו הדני המקלקל מעקרו אין לו עוד תקין. יי] שני חתולים הטםו נבינד, וילכו אל הקוף לחלקה ביניהם! ויחלקנה לשתי התיבות גדולה וקטנה וישימן כמאונים וחנריע הגדולה את הקטנה! ויכוסמנוז בשניו להשוותה להקטנה! אך במכוון כדסמה יתי מהצורך ותהי הקטנה לגדולה וישב לעשות בה כבראשונה וכן חזר הלילה. כראות החתולים ני עוד מעט יאכל הקוף את הנבינה כלה ויצעקו אליו השב לנו החתיכות כמו שהן כי מרוצים אנו כהנה! ויען הקוף האמנם אתם נתרציתם אבל הצדק לא יאבה * 1 ויוסף לכרסמה ולתתה כמשקל עד אשר לא נשאר מהן מאימה•