Luaḥ erets Yiśraʾel · 1898-01-01 · שנת התרנ״ט - שנה רביעית - 1898 · p. Seite 80

— 80 אחדות יחד) וגם הדרך הי׳ בחזקת סכנה מאד׳ ולכן הודיע בעל האכסדא הזה תמיד את משפר היהודים שבאו! לחו״ר עדת ירושלם. ופקיד העדה הי׳ לוקח בהכפרים שבסביבות ירושלם׳ חמורים ופרדיפ׳לפי מספר הנפשות שבאו׳ וגם תבות העשויות כעין עריסות הנתונות בשני צדי הפרדה—לישיבה להזקנים שהי׳ קשה להם הרכיבה, והוא בעצמו הלך בלוית אחד או שנים משמשי הקהלה ליפו להעלות את האורחים ירושלמה. מיפו היו יוצאים על הרוב לפנות ערב והיו לנים ברמלה, ושם ישב יהודי אחר אשר בביתו לנו׳ כי בלילה יראו ללכת אף בשיירה גדולה• ולפנות ערב הבא באו ירושלמה, והפקיד, שמשיו וגם חטדיו שמרו אותם מכל רע׳ וישלמו עבורם להשיך אבוגאז ראש הכפר ".קךית־אלענב" (הנקרא כהיום יאבוגאד׳ על שטו), ובעוד איזה כפרים מס קצוב למספד הנפשות. בשנת תק׳ם בערך, עלה יחשלטה הגביר סי׳ ישעיהו אג׳יטאן טקושטא׳ והאיש עשיר ונכבד מאו בעירו, כי הוא הי; השלחגי לראש חיל היאניטשירים «)׳ ובראותו כי היהודים הבאים דרך יפו מוכרחים להתאכסן -עד בנא הפקיד עם החטרים—בבית אחד הערלים׳ קנה הוא חצר׳ והוא חצר הקהל הגז׳ למעלה (עמוד 04), ויקדישהו להיות להכנסת ארחים בעד העולים לארה״ק והבאים מירושלם לרחוץ בים או ללכת לחדל, וחדר אחד טמנו הקדיש לביהכ״ג׳ כי אז הי׳ כבר ביפו מנין מצומצם מאחינו׳ והחצר נכתב בערכאות על שם עדת הספרדים בירושלם.— בשנת תקצ״ב באשר בא ארץ ישראל תחת ממשלת מחמוד סחה׳ אשר הכניע את גאון עוז הפראים והעריצים ויכריז חרות גמורה בבל הארץ׳ החל ישוב יפו להתגדל מעט, ואז באו לפי הנראה האורחים המערבים שאניתם נשברה אצל היל צטא «יוחד שיטוי ואש הטלך שהקיט לו השולטאן טהטוד.