Luaḥ erets Yiśraʾel · 1898-01-01 · שנת התרנ״ט - שנה רביעית - 1898 · p. Seite 72

בלמודם עתנו מטעם הבית לאומנים ללמדם מלאכה. וביר,"ס אשר לבנות תורתו ומשפטו כביה״ס אשר לבנים, בו כמאת־ם וחמשים תלמידות, המתחלקות לשש מחלקות, ועליהן ימני טורים. מורה אחת, שתי משגיחות שהנן בתור •ראש דוכנא* ומורה א׳ המלמד חצי היום —כנז׳־־ לבד המנהלת שהנה גם מורה ראשית, ועוד מורה אחת המלמדת תפירה ורכום להנערות המכינות. גם בביה״ם הזה השפה המדוברת היא שפת עבר׳ והלמודים וההנהגה כמו בביה״ס לבנים, כאמור. בחדש אלול תרנ׳ז נפתח בביה״ם •בית תבשיל" בעד ילדי העניים. ויהי ראשיתו מצער אך משך הזק נתגדל. ועתה יאכלון בו שמנים נערים, וחמשים נערות ארוחת הצהרים יום יום. תית לעדת הספרדים. דברינו עד כה הסבו עפ״י דוב על דנר אחינו האשכנזים אשר מאז בואם הנה שנו בני העדה לטוב. והספרדים ישבו אמנם בעיר זה רב בשנים אך חיו שקטים על שמריהם. ואלה תולדות העדה הזאת כפי שיכולנו להציל מפי זקנים שבדור 1 עד לפני כששים שנה לא הי׳ כמעט כל ישוב מכ״י פה׳ כי החרם החרימו תו״ר הספרדים בירושלם ת״ו את המתישב ביפו, יען כי ישובה של ירושלם הי׳ מצער ולא אבו חדר ארה״ק להניח להישוב להתפדר לפרורים קטנים. ואף נם זאת כי רצו לגבות מהעולים המס שהוימת אז מטעם העדה על האורחים׳ והרב ר׳ יהודה הלוי זייל הופקד בימים ההם מטעם חו״ר ירושלם לימבת ביפו ולבלי תת לשום אורח להתישב בה. ויהי בשנת ת״ר, ויתרבו הבאים לארץ ישראל מאחב״י יושבי אפריקה הצפונית ויהיו באים באניות תרן ויהיו סובלים יסורים קשים ומרים עדי בואם הנה< ובבואם נשלחו בחזרות היר