Luaḥ erets Yiśraʾel · 1898-01-01 · שנת התרנ״ט - שנה רביעית - 1898 · p. Seite 65

ומושבותיה׳ הוא התיסדות בית החולים בעיר. ובבאנו לספר תולדות הבית ונחיצתו׳ מסתפקים אנו בתמצית דברי הועד האמורים בספרי החשבון שי״לבמשך שנות קיומו לאמר ן "הכל יודעים על מה אדני בית כזה הטבעו׳ הכל מודים כי בית כזה הוא מהדברים היותר נחוצים בכל מקום ובכ״ז׳ אך כמה גדלה נחיצותו פה עה׳ק יפו תיו אי אפשר לאדם לדעת׳ עד אם יראה הכל עין בעין• כי ילאה כל עט סופרויתיגע כל דמיון לתאר ולצייר מצד אחד מה נוראה הצרה׳ ומצד השני מה גדלה ההצלה. . . הצרה היותר נוראה היא כי כמעט אין כל רופא מומחה יהודי כעיר, והרופאים מבני הנכר תכעו בעד כל בקור כחמשה פרנק ביום ועשרה בלילה. ובתי הסמים בעיר הפה כעוללים אחרי הבוצרים או כחסיל הבא אחרי החגב׳ ואשר השאירו הרופאים אבלו הם". «היו הי, להעדה טרם נ ו ס ד ה ו עד בית סמים׳ ורופא מושבות הנדיב הי׳ בא פעמים בשבוע העירה׳ ועונה לדורשיו שעות אחדות, אבל החולים שנחלו באותן השעות המרובות שהרופא לא הי׳ בעיר—תמו לנוע ..... או הובאו בביה״ח אשר להקטולים׳ וישכבון שמה למעצבה . .... ולא לעתים רחוקות תחזינה עיני החולה א׳ מאחיו שוכב נגדו מתאבק עם מר המות והכמרים עומרים עליו ומתפללים בעד נפשו.. . ובמותו יש שלא ידעו אחיו העברים ונקבר בקבר בני העם. למראה מקרים נוראים כאלה׳ התעורר הועד ויוציא קול קורא לבני העדה ויתנדב העם,. הממעיט הביא עשרים פרנק. ויעש הועד חוזה עם אחינו הרופא הנכבד דר׳ שטיין אשר כהן אז בחברון בתור רופא העדה ובית פקודת העיר ייביאהו בחדש מרחשון התרנ״א ליפו׳ ויהי עונה לחולי העת. על חשבון הועד בהבית המיועד אשר שכר, יאת החולים שלא יכלו לבא בקרם בבתיהם, ובית הסמים הי׳ מספיק סטים, אם בחנם; בשכר מועט או בערך בינוני לאיש איש כפי