Luaḥ erets Yiśraʾel · 1898-01-01 · שנת התרנ״ט - שנה רביעית - 1898 · p. Seite 41

41 — סקדשנו ותפארתו. ושמה יאמרו תפי^ת ומפני הטאינו ומזמורים המדברים מכבוד בית ה׳ בעמדו על תלו׳ והמנהג הזה נוהג גס ביום האחרון של חג ובכל הרגלים. בחוה״ט ילכו הרבה מיושבי העיר —וביחיד אלה אשר זה מקרוב באו להאחז פה — מסביב לחומת העיר לראות ולהתבונן על שרידי בניניה וזברונותיה הנפלאים!). אחדים מהספרדים מתאספים בליל ז׳ של פסח ללמוד כל הלילה. וגם בישיבות רבות לא יתנו חבריהן שנת לעיניהם כל הלילה ויעסקו בתורה׳ בשירים2) ותשבחות עד שתי שעות קורם אור היום אשי אז יתאספו כל יושבי העיר לבהכ׳יג ושטה יאמרו כמתון ובניגון כל השירות הנמצאות בכה״ק ושירת הים באחרונה. במוצאי חג הפסח נוהגים ההמון והנשים מהספרדים־ לקחת ׳®חת או אגודות שבלים׳ ובהם יכו איש את רעהו ויאמרו פסיק ״ויתן לך" וכר׳ והערבים יושבי הכפרים הסמוכים— אי® ר גם מהם לא נעלם המנהג הזה-יביאו לבתי טיודעיהם אגודות '*כלים במחיר חתיכת מצה אשר יקבלו תמורתן׳ והמנהג הזה נקרא נעיבי בשם •יטנת אלחדהד (שנה דשינה) 3), 1> המנהג רזי נוסד לפי ינואר. בראשית הנואה הזאת בעוד אשד כלם ישבר 5"איש נפנים העיר ויפהדו פחד ללכת לבדם מקיר העיר וחוצה! ולכן הנהיגו ני בימי "ישיש ומנוחה האלה יסבבו חבורות חבורות את החומה! למען ישאפו ווח צחל ונם יין"» את הכתיב "סבו ציון והקיפוח"•— אולם בעשר שנים האחרונות נאשר נתרחנהו 1'ייי מכל רוחותיה! ונל איש יוכל למייל או לסבב את העיר נם לבדו ובכל עת שירצה! יחכנמל המנהג הזה נמעט. I2 התפלות והשירים נדפסיס בם' מקראי קודש הכולל שירים! פזמונים ובקשות ימי השנה. 3] המנהג הזה נשען על מאמר חכמינו ז״ל במסכת ר׳ד. "בפסח על התבואה"!׳ ’10"שי ני בכל ימי ד,חנ לא יפלו להניא שבלים הביתה׳ ע״ב נדחה המנהג למיצאי החג "*י ’»לא נם סימן טוב לימי החול ההדשים.