Luaḥ erets Yiśraʾel · 1898-01-01 · שנת התרנ״ט - שנה רביעית - 1898 · p. Seite 35

— 35 — מאיון הקודש יפתחוהו ויקיפו נו את ביהכ״ס)׳ והקורא ילך אצל הנושא את סה״ת ומראה ביד־הכסף שבידו את המקום שכו יחל לקיא׳ והמתפללים יראו באצבעותיהם או בכנפי טליתותיהם למולו ואותו יגעו למו פיהם. וביום שמוציאים שני ספרי תורות יקיפו בשניהם. — לד,עולים לתורה לא יקראו בשם, רק להנהן יאמר: "כהן העולה ברוך יהי׳ יעמוד בבכיר וכן ללוק וליתר הקרואים יאמר אחרי ברכת מי שברך לה קודם •גם העולה׳; וכו,׳ רק להסמוך (הוא הששי) ולהמשלים יאמר "סמוך העולה" *משלים העילה" וכוי, ויש נוהגים לאמר לפני הברכה "ד׳עמכם־׳ והעומדים על הבימה עונים "יברכך דיי. —כאשר יעלה רב העדה לתורה יעמד כל הקהל על רגליו עד אחרי כלות קריאת הפרשה. גם הבנים יעמדו על רגליהם בעת אשר אבותיהם וקרוביהם יעלו לתורה עד אשר ישובו למקומם ואז ינשו אליהם וינשקו ידיהם, וגם בעת אשד הבנים יעלו לתורה ילכו בשובם לנשק ידי הוריהם וקרוביהם.— ברדת העולה מהנימה יאמרו לו "חזק וברוך והוא עונה "חזקו ואמצו". "כפרשת כי תשא יקרא הקורא הפסוקים אשר נזכר בם מעשה העגל בקול נמוך וכן פרשת ויהי העם כמתאוננים?) ולהלוי יקראו כל פרשת העגל (מאשר כי שבט לוי לא היה במעשה העגל). את הסעודה השלישית יש נוהגים לאכלה אחר מנחה גדולה. ויש נוהגים לאכלה אחר מנחה קטנה כמנהג האשכנזים. זמן מה אחר תפלת שחרית ידרוש אחד החכמים דרוש כפרשת השבוע. ובד׳ שבתות השנה והם : י פרשת זכור׳ שבת הכיול׳ שבת כלה (שבת קודם העצרת) ושבת שובה ידרוש ככהכ״ג "ציון" הרב ראשון לציון או משנהו דווימ טענין החג ואז ’יזאספו כמעט כל יושבי העיר. 1> תקנות ׳משלם דיני קרי,"ת. 2) שם שם, והטעם להדאית שהם מתהיטים,