Luaḥ erets Yiśraʾel · 1898-01-01 · שנת התרנ״ט - שנה רביעית - 1898 · p. Seite 33

— 33 — אשר אחד וקרב את לבות הנפרדים והרחוקים האלה לאחד׳ וקבצם הנה? אך שביב קטן אחד׳ הוא שביב אש אהבת הלאום הבוער על מזבח לבבם בתוקף עוז׳ ואשר גם מי התלאות ופגעי הזמן הבוגד אשר עברו עליהם לא יכלו לכבותם, — קסם על פני החזיון הזה׳ עד כי גם בלבות אלה אשר גחלי אש שלהבת יה הזאת כבר החלו ל התעמם, יפיח רוח קדוש וטהור׳ והזיק העומם יתחזק ויהיי לשלהבת אש בוערת. ובלבבם יתעוררו רגשות כאלה אשר מעולם לא האמינו כי יוכלו למצוא קן למו.— וכה תגדל ההתפעלות והרושם אשר יעשה החזיון הזה בלב כל המתבונן עליו עד כי כמעט כל התרים מעמי הארץ הבאים לבקר את אה״ק ישתדלו להיות כמקום הקדוש הזה בעת הזאת׳ וכולם לא ימנעו מלהתוות בספרי יכרונותיהם את המראה הזה למען יהיה להם לזכרון עולם. תפלת המנחה יתפללו פה הרבה פעמים רצופות. ויש אשר יקבלו את השבת ויתפללו תפלת ערבית. חבטי הקבלה המתפללים בישיבת •בית"אל* הנז׳ נוהגים׳ לעשות התרת קללות לפני המנחה בכל עש״ק׳ ולקבלת השבת יתעטפו בטלית׳ ואת המזמור •מזמור לדוד הבו" ובו׳ יאמרו ׳®לש פעמים ובכל פעם יקיפו את הבימה. שבת קודש. בהגיע זמן הדלקת נר שבת יסובב שמש עדת הספרדים ככל חוצות ורחובות מקום מנורת אחינו ויכריז "אסינדיר• יהדלקהז• וכרגע ינוצצו נרות השבת מבעד חלונות הבתים אשר ברבע היהודים. המנורות הם קערות זכוכיות קטנות תלויות בשלשלאות יקית של נחשת בתקרת הבית. בשולי הקערה יותן טבעת סח געל שש או שבע עניבות׳ ובהן יותחבו חוטי קנים המבורכים כזנטר גפן׳ובתוכה יותןשמן זית די הדלקה זמן האוכל ומעט מים.ויש 5