Luaḥ erets Yiśraʾel · 1898-01-01 · שנת התרנ״ט - שנה רביעית - 1898 · p. Seite 31

— 31 — מנהגים התאים בזמן 0. ימי החול. עת זטן תפלת שהרית תוגבל ע״י אחד החכמים העולה על ראש כיפת ישיבת ■׳בית אל"2) לראות אם כבר האיר פני המזרח׳ והוא יודיע להשטש המחכה לפקידתו׳ והאחרון יודיע זאת לבל יושבי העיד ע־י קול קריאתו "תפלה". הרבה מאחינו הספרדים והאשכנזים ידקדקו להתפלל מתיקי־,3) מיד בהגיע זמן ד,תפלהז ותפלת ש״ע עם נץ החמה. הספרדים לפני עמדם להתפלל תפלה בלחש יגוססו את ידם מעל לבם ומצחם—אות הכבוד הנהוג בארץ הקדם—איש מול רעהו לאות נתינת רשמת 4■) להחל התפלה. בר וה׳ יאמרו — נם ככתי כנסיות הפרושים — קודם תפילת והוא רחום׳ וידוי אשמנו יי״ג מדות. ונפילת אסים נוהגים פה גם במקום שאין ס״ת6). בישיבת "בית אל־ הנד נוהגים להתעטף נם כמנחה בטלית ותפילין (של בעל שמושא רבא). — ובתענית צבור יתעטפו כל המתענים שבכל בהב־נ בטו״ת. ערב שבת. בכל בית מבתי העיר אשר נכונן רגלינו׳ נשמע אך קול U המנהנים העקרים שכבד:־; נדפסים נשול׳ כל הדש והדש שנדלק השמיש׳ «הלזה הזה׳ זלכן השטטנוספה. I2 הישיבה הזאת נוסדה מאת נמלי המקזבלים הו"■־ זזלום שדעני זהנויו זה 5«אי■ והמשיסשנה. ובה ׳תסללו ח:מי הקבלה בטונות עם"׳ הנזיד׳ ונם נל היום ילמדו 5י ה:מת הנסתר. 3] מנהני הגר״א בקובץ •שעו׳ רהט׳ס' (וו׳לנא תיל״אז סי' נ״ז. דוננית מלהש״י אשר יכבדו זה את זה בהתהלת אמירת קדושה. ראה '?י® שמעוני ישעיה ו׳ ססוק וקרא זה אל זה. י5! נז' בשפר תקנזת ירזשלס חלק אליה.