Luaḥ erets Yiśraʾel · 1898-01-01 · שנת התרנ״ט - שנה רביעית - 1898 · p. Seite 16

סופר מיוחד יש אשר לו חזקה לכתיבת הכתובות׳יואצל בני העשירים תצויר סביבותיה בפסוקים המדברים בשבח האשה הטובה!).— וגם החתן החפץ לכתוב בעצמו שטר כתובתו עליו׳ לקכל רשות מהסופר. אחרי כלות סדר הקדושין ילכו החתן והכלה לנשק ידי הוריהם וקרוביהם וכל הנאספים ולקבל את ברכת מז־ט. וקרובי החתן יתנו בידי הכלה מטבעת זהב או איזה חפץ וקרובי הכלה בידי החתן׳ והוא במקום מ ת נ ת־ד ר ש ה הנהוג בין האשכנזים. כל שבעת ימי המשתה לא יצא החתן מביתו׳ ובעת התפלה יאספו קרוביו ומיודעיו לביתו להתפלל. ורק ביום השבת בבוקר ילך החתן לביהכ״ג וישב במקום המיוחד לחתנים מתחת לחופת משי הפיושה על מוטות עץ מהודרים. בעלות החתן לתורה ינגן החזן עם כל הנאספים בביהכ׳נ פזמון קטן לכבודו2)־, ואחרי אשר יקראו לפניו פרשת השבוע יגיש השמש להחזן מי ורדים והוא יברך ברכת "בורא עצי בשמים" בקול רם להוציא את כל הקהל ואח־כ יקרא לפניו בחומש פרשת "ואברהם זקן* עד תומה׳ וכל הקהל ינגנו את תרגום הפרשה פסוק בפסוק, ובעת הקריאה יסובב השמש ומקטקום מנוקב אשר בידו ישפוך מי ורדים לידי כל הנמצאים. ואח־כ יעלה גם לעזרת הנשית וישפוך גס בידיהם מעט טי ורדים. ואחרי כלות התפלה ילכו כל הקרואים לבית החתן לברכהו׳ אך לא יטעמו מאומה3). ולפני לכתם יתנו על ידן מעט מי ורדים להריח. O בשנה הזאת דדפיסו ואשי העדה אוו ד,איורים והפסוקים אשר מסביב לנליון הנחוגח והיא חתומה בחתימת ואש הרבנים, אך נוסח הנתונה ינוונבפת״י מהסוםו הנ״ל• תחילתו : חתן נעים עלה, בתוך עם אמוני; לקרוא בספר תורת ה׳ ונו׳. נדפס נספו ינל יעקב ובחסדו וים. י) עפ״יתקנת הרבנים של המאה החולפת, ומטרתה למען מעט בהוצאות נעל החתונה•