Luaḥ erets Yiśraʾel · 1897-01-01 · שנת התרנ״ח - שנה שלישית - 1897 · p. Seite 156

— 156 — •דוני! לזרוע ימומשמים ולחלק את התנואח חלק כחלק. משמר הירדן. מצב המושבה לע״ע ברע מאד. אך "חברת יסוד מויטכות ליהודים" הנוסדר, מאת באראן הרש דל, מוכנת לעזור להם בכל הצטרכותס, אך כתנאי אם קרקע המושבה תהי׳ חפשי. לאטר תהי׳ נקיה מפל משכנתות וחובות. ועתה החובה מוטלת על חברות הישוב השונות,לפדות את אדמתה מידי בעלי החוב׳ למען לא יאלצו ׳יושביה, אשר הראה ככר למד את סבלנותם וכשרונם בעבודה׳ ■לסבול חרפת רעב. ^■י¬¬¬ ה שנה (מתמוז תרנ״ו עד אב תרנ״ז>. המצב בכלל. הקציר והבציר של השנה הזאת טוב היי. ומחיר התבואה -ושאר צרכי אכל נפש, לא עלו על מעמדם הרגיל. אך בב״ז מצב החמד ימל יושבי עירנו, וביחוד היהודים, רע במאד׳ כי גם שני צירי הפרנסה האחדים אשר עליהם תסב כלכלת העיר, הם המינים החדשים ועלית הנוסעים והתרים, גם הם נפסקו כמעט כליל בהימנה הזאת׳ הראשון מפני איסור הכניסה, אשר לרגליו ישנם .עוד בתים יתר מדי לפי מספר התושבים, והימני מפני הפרעות ופחד המלחמה אשר החלו כבר בחרף תרנ״ז. ולרגלי הדבר הזה׳ גם אומנים רבים, אשר לפי הפתגם הידועה לא יראו לעולם חרפת רעב, סובבים כל היום למצוא טרף לביתם ואין. ורבים כבר גלו דעתם וחפצם לעזוב 'את אומנתם אשר בלו בה מרבית ימי עלומיהם׳ ולהאחז כעבודת האדמה, אם אך יותן להם כברת ארץ קטנה לעבדה ולשמרה, ומהם הלכו בהמושבות לעבוד בתור פועלים