Luaḥ erets Yiśraʾel · 1897-01-01 · שנת התרנ״ח - שנה שלישית - 1897 · p. Seite 145

:— 145 — 3דאי להיות לאות ולמופת לכל אלה המחפשים להם כל מיני פקפוקים והתנצליות בכל עת בוא לידם לעשות דבר לכבוד ישראל. עוד בראשית החרף שעבד שלחה "חברת המכבים" הלונדונית דבר בעתוני ישראל בעיר ההיא לשאול מי הוא החפץ לעלות לחג הפסח אל "ארץ האבות" בלוית מספר חבריה העולים בעת ההיא. על החתום היה מר ה. בנטויטש סגן חברת "חובבי ציון׳ בעיר ההיא, והמליץ הנודע פר צנגויל. ויהיו העונים ראשונה כחמשים איש, אך מעט מעט •התישבו׳ כנראה אחדים מהאדונים האלה, והיוצא מכל ה״התישבות" המרבה היה כמובן כי נמנו וגמרו כי •שב ואל תעשה עדיף׳, וישובו לשבת. אך אחד ועשרים מהם, וביניהם חמש נשים, נשארו נאמנים"" לתשובתם אשר השיבו על הקריאה הראשונה. וביום ג׳ לחדש ניפןיצאו לנסע ארצה ישראל; ולפני צאתם דאו באד היטב עד כמה חביב מסעם גס על יתר אחיהם. העתונים דברו בם ובמסעם, ובכל הטיב אשר יוכלו להביא לארץ הקדושה במסעם זה׳ והרב הגדול לארצות בריטניה כמהר״ר נפתלי דר אדלר דרש לפניהם דרשה ארוכה, ויעודדם על תכלית מסעם׳ ואף ברכתו נתן להם — ויטעו. גם באלכסנדריה הראו להם אחינו את רגשי חבתם׳ ומשתה גדול עשו להם כבית הכארו; מנשה ראש העדה, וגדולי העדה ורבם בראשם באו אל המשתה לברך את החוגגים הבאים מארץ מרחק לשם הארץ הקדושה. ובחדש הראשון בארבעה עשר לחדש, הוא יום בוא לפנים עולי הרגלים מכל קצות ארץ ישראל ירושלימה, באה האורחה הזאת ליפו שער ציון לקרוא לציון את 5?צלום ךח1ק .וקרוב - ס^ל-עקליד׳ דורשי קל־וקה,;והם יתד;עדויה. מיד אחרי בואה הלכה לראות את בית הספר לעבודת האדמה ב״מקוה ישראל', ותעבר דרך המושבה "ראשון לציון" י>1