Luaḥ erets Yiśraʾel · 1897-01-01 · שנת התרנ״ח - שנה שלישית - 1897 · p. Seite 112

או בהתחלת העשר הרביעי ‘> של המאה הראשונה להאי^ף השש'. כשרונותיו, חנוכו ומוריו. איש תורי הפרחי חונן מאת ההשגחה בכשרונות נעלים ונפלאים, הוא היה נעל שכל זך וישר ודעת רחבה להבין דבר מתוך דבר 2). וכשרונו היותר נעלה ונפלא הי׳ כ ח זכרונו, עד כי כל מה שקרא ולמד הי׳ נמאן דמנח בקופם־ה ויהיו שגורים על פיו במעט בלשונם מטש8)עדכינוכל לתארהובשם ב ו ר סיד שאינו מאבד טסה. אך לא הי׳ סיני ועוקר הרים בפלפול וסברא. ראשית למודי התורה למר נל־ס אצל אביו הרב ר׳ משה 4ז׳ ובעודנו נער שלחהו אביו לארץ צרפת ללמוד תורה טפי זקנו הרב ר׳ נתן מטתנקטילא הנז' ולצקת מים על ידי שאר גדולי הארץ J) נםוף הקדמת ספרו בםו"6 הוא אוטו נזה הלשון : * . . . בעוצם לטודי נרשוני מניה אני ומאי־ןטילרת׳ ערום יצאה•! שולל הלנת׳, נעו הייתי, מנוי איו ניי,וטממלנה אל עם לא ידעתי לשונו נורהתי . . .׳׳, וטרבויו אלה נ׳ בעת;יוש ציפת נשנו! ס״ו לאל,־• הששי די׳ עוד נערי נראה אטנם ני היא נולד בטוף העשי ההמש׳. אולם טאשו ני מיד■ אווי ינרוש העתיק וחני נמה סט וים שונים(נאשר נזניד), ובבואו לארה״ק בשנת ע'נ נבו הי׳ וב חיליה בתורה ויהל טיד בעבודת םם1ו זהי לנן אין נל ספק אצלנו נ• הי׳ אי בבי ננן שלשים! ומלת •נעי* הנובר בדבריו הוא דק ליום* המליצה. I2 במקומות ינים מספרו נפדם הוא מבא־ הלנות רבות הסתומות בדברי הדלי על איזה ענינים הם מוסבים. ולדונמא יאה פרק ם׳׳י פסקא •נד מעיינת־׳. י*] ראיות היקות להשערתנו זאת הן :א> ני מן הנמנע היא שנעיר הקטנה בית‘ שאן אשי בה התישב אחרי בואו לא־ה״ק, ימצאו יל המפויס הרבים, וניהוד ספדי דקדוק, מהקר, רפואה יעוד (אשר רבים מהם נתחברומהנט׳ העמים) אשו היא מביא נספרו זה . נ) יטנו״ נוסחאות שאנו מוצאים נדנייו, אשר רנות מהנה הזותן מונייו עליהן ני אינן אלא פרי שנירת הלשון מבי׳יהיות הספר נעצמו מול עיניו. *] במקומות אהדיס מספרו הנז' היא מביא מאמרים ופרושים מפי אביו דלו ונוהגי 'ט פ י אבי פודי דל• או •קבלתי מם י אנא מירי דל',