Luaḥ erets Yiśraʾel · 1897-01-01 · שנת התרנ״ח - שנה שלישית - 1897 · p. Seite 94

הטה להעלות לרומם ולנשא את מדינת ממשלתו. הוא ייצב בעיר בהובדי אשר בדרום בירות. במשך ירחי הקיץ ישכון הסחה בארמונו אשר ב״בית־דין•(שהיה ארמון האמיר הגדול "בשיד)להתענג על הצנה בימי חום ושמש. בלי כל מתוך ישא ויתן עם הממשלה הראשית בתור ואלי תורקי וכמוהו עליו להביא מס שנתי. הממשלה הקבועה הזאת נתנה לנוצרים זכות הכרעת הכף לצדם׳ על סי אמנת שנת 1862ן בזמן אשר הדרוזים גולים בכל פעם יותר לארץ מולדתם מאז היא חורן. ומשפחת מלכותם אבדה מעט מגאונה והרבה מעשרה. בקיץ לשנת_1881 בקרתי בבית אחד מבית מלכות האמיר בשיר׳ הוא האמיר אסעד _קעךן שיעב, אשר מושבו עם משפחתו הגדולה בבית יפה.בסכני כשתי שעות בדרומית מזרחית לבירות. הזקן (הוא מת בינתים) שאל מבן לדתי ד״ר האךנן9ן מזכיר ציר גרמני בבירות, אסאפשר כי הציר ימציא לו משמרת כהונה כלשכת שר הפלך רוסתם פחה, כי הכנסותיו מעטות מלכלכל את משפחתו הרכה. עוד עלינו להזכיר שתי סיעות מושליטיות, האחת היא סיעה טי^בולי הנוטים אחרי השוטים הם המה המודים בנביאת עלי התו מוחמד׳ מרביתם יושבים בין המרוניתים והדרוזים, חייהם פשוט־כ והמה רועים ועובדי אדמה, אשר על פי רוב יחברו את הארמי׳* בעלי האחוזות ילוו להם לפעמים לא רחוקות כסף למסחר בנש! רב, ואם ספק בידם כי יושב נשים, יקחו במשכון גם את קציר השנה בטרם התבכר. בכל זאת לא יעזוב המוטבולי את מקומי* והוא אחרי לחץ הנשך והדחק יפרנס את משפחתו ונשאר בארץ• ואף על סי שלא יחסרו להמוטבולי כל הטיות של הררי.* אומץ הלב, סבלנות וזריזות■ בכל זאת ידועים הם בלבנון לטנאלים מבערים מדעת. ועם זה יתרחקו מבוא במגע ומשא עם מאמיני דת אחרת, לא יסבו עטם יחד לשלחן אחד, ובבלי אחד לא