Luaḥ erets Yiśraʾel · 1897-01-01 · שנת התרנ״ח - שנה שלישית - 1897 · p. Seite 73

יעשו את חרר הלבנון לימדה עכורה לחכמים וחוקרים: נייוליוגים, נודניקים׳ אטנולוגים וארכיולוגים׳ כלם ימצאו בו עבודה די רבת הערך. אפס׳ גם הנוסע הפשוט ימצא בסיורו על ההרים האלה ענג ושכר טוב ויקר מאד. שמו "הלבנון" מורה בל״ס "הר הלק'/ וכן קראוהו גם הסורים. ויש שחשבו כי השם הזה ניתן לו על אדות הזהר הלבן אשר יזהירו. צלעות אבניו (אבני השיר) אשר במרומי קציו מנוגה השמש. אך יותר קרוב להאמין כי טעם שמו זה הוא מפני השלג הנצחי הרובץ על ראשיו זה שנות אלם־ם ונראה למרחוק. במובן הגיוגראפ-א יובן בטלת "לבנון" ההרים אשר נצברו?סללה גבהה המקבלת טול גדות ים התיכון ביןטרוצת לתני התחתון או לי1?*זם בדרום׳ ובין נהר אל בביר בצפון הארץ. בימים הקדמונים כלל השם הזה את כל ההרים על גבולות ירכתי צפון ארץ ישראל. בין מדבר סוריה במזרח ובין הים במערב, ערבת הירדן יי העליונה ונחל לייונטם בדרום, עד שפלת אמזה ונהר אל כביר של זמננו בצפון.בכה״ק נזכר עמו עוד הר חרמון בשם לבד׳ לא?ן בימי היונים אשר אז קבעו שם להרר המזרחי "מול הלבנון" *אנשי לבנ'ון>׳ והמבטא הזר׳ התקבל ומבורר על פני יתר השמות עד היום הזה. ומראה פני הקרקע יחזק את דבר ההבדלה הזאת. כי בין הלבנון וטול הלבנון תשתרע רמה אשר רחבה בערך עשרים קילומטר, והיא כאלף מטר מעל פני הים׳ ותקרא "אל בקתנה־• וכפי הקדמונים : "קואלה סיריה". אליה יזלו ויזרומו כל מיט• מורד מזרה הלבנון ועמקי המערב שבמול הלבנון. שני נהרות גדולים; ’בלעו אל קרבם בדרכם את המים החיים הנובעים ממעינות והיורדים 1 נסלגים. ובקעה גדולה תחוץ בין המים, אלה ישטופו לצד זה׳ יאלה יחפזו ויזרומו בצפון והתאחדו להשתפך דרך פה אחד אל תוך <הר אל אצי" אשר היונים והרומים יקראו לו איוחינטס. 10 I