Luaḥ erets Yiśraʾel · 1897-01-01 · שנת התרנ״ח - שנה שלישית - 1897 · p. Seite 33

-x. ־- 33־ המריץ׳ הזה להשקיע׳ בו את הזיז אשר בשולי הארון׳ למק לא יצא ממקומו. ועוד׳ יותר נפלא לראות כי בהקיר הימני של הכוך הזד, חצוב אתיק קטן אשר בו נוכל להכנס ולעמד שחוח. כן, כן —אמרנו׳ כלנו— ואנכי אנסה לבא. אל תוכו. האתיק הזה-אטדתי בצאתי טהכון—הנהו רטע ומלאכתו יפה מאד. אך למה נחצב האתיק׳ כזה בתוך׳ כוך של מת? לדעת אל נכון תעודת האתיק הזה לא נוכל; —אמר אבי־ יעקב— אך שער אשער כיי בו הושמו הכלים המיוחדים על המת ככלי קרב, תכשיטיו ועוד. וגם הכוך האמצעי׳ בהקיר שממול הפתח הוא יותר רחב וגם ני יש חריץ להשקיע את בליטת הארון —אמרה שולמית- עתה —אמר אבי־יעקב— נרד בארבע מדרגות לחדר פנימי המשתרע מתחת להאולם. לכן גבירותי —אמר הטאירי אשר הקדים לרדת אליו— מנכד הירידה בו, כי כניסתו נמוכה׳ ואולי טוב יהי׳ כי תמתינו עלינו עד אשר נעלה מהחדר הזה. לא; לא -אמרו הדסה ושולמית כאחת- גם אנחנו נחסץ ימאיה לראות ולהתכונן על כל חדרי המערה הזאת. ואם כן איפא —אמר ד,מאירי— הרכינו את ראשכן עוד ייתר ותנו לי ירכן ואעזור לכן ברדתכן למען לא תכשלו. בד,חדר הזה —אמר אבי־יעקב כאשר נכנסנו כלנו— יש 5אשר עיניכם תחזינה שלשה אצטבאות לשלשת רוחותיו׳ אך 5ל כוך אין בו, וכנראה הוכן לחצוב בו כוכין בעת הצרך. להחדר החצון הזה וכן לכל החדרים —אמר אבי־יעקב בצאתנו סמנו— היו דלתות אבן חלקות ויפות. והתבוננו וראו כי בהמקצוע יישמאלי של המשקוף העליון והתחתון׳ יש חור עגול, ובהחורים יייאלה הוקבעו יתדות הדלת למק יוכלו לסגרה ולפתחה.