Luaḥ erets Yiśraʾel · 1897-01-01 · שנת התרנ״ח - שנה שלישית - 1897 · p. Seite 28

בשאר ערי ארין ד.לןדם לקיחת שתי נשים חזון בלתי נסדץ הוא במאה, ולא אסון כ י לא יארכו הימים והמנהג הזר! כליל יחלף. ומעט ■מעט ילכדו גם אחינו אלה להוקיר את ערך האשה בחיי המשפחה ולהשוותה אליהם בכל הזכיות אשר להם!רכושם, גם בשכונתנו —אמרה הדסה— יש איש אחד אשר לא היו לו בנים .מאשתו הראשונה. ולמען לא ישלחנה בגט פטורין׳ דרשתה לו לקחת אשה אחרת עליה, והשניה הביאה לו בנים ובנות. ומה מאד אתפלא. בראותי בעברי על בית האיש הזה. בי שתי הנשים חיות בשלוה ורעות כשתי אחיות׳ והראשונה תחשב בגברת הבית, והיא תאקעל ברכיה את בני ובנות צרתה בחבה וענג. צדקת ממני —ענה המאירי— אנכי בתור איש אירופי נרעשתי והתרגזתי יותר מדי להמקרה הזה, ודנתי את האנשים האלה לפי השקפות, ותכונותי. לכן נחדל לדבר מזה. אנא פניכם מועדות ללכת כעת ■י אנהגו נלך כעת לראות את קברי המלכים, מערת שמעון הצדיק והמערה הסמוכה לה. אם כי אנכי ראיתי כבר את המקומות האלה, בכ׳יז אלוה .גם אנכי לחברתכם, כי חפצי להתבונן עליהם עוד הפעם טרם עזכי את עיר קדשנו ולשמוע גם את חות דעתך על אדיתן. חברתך תגעם לנו במאד — ענינו בלגו בפני רצון — ולמי החלקה הזאת המוקפת חומה גבוהה ויפה —שאלתי -אנכי אחרי לכתנו רגעים אחדים בהדרך העולה שכמה— מתצוניותו של הבנין תוכלו בטח לשפוט, כי לא לנו הוא^ והוא אחוזת כנסית הדומיניקאנים, ופה עמד לפי הכסרה, בהטאה הששית למספר הנוצרים, כנסית סט. סטעפאן; היתנו לכל איש לבא ולהתבונן עליו ¥ כיף אם תחפצו ניכל להכנס בי. אך כל דבר עתיק אין