Luaḥ erets Yiśraʾel · 1897-01-01 · שנת התרנ״ח - שנה שלישית - 1897 · p. Seite 22

22 — המסוה הזאת היא רק ילידת המאה דהטש עשרה למספר הנוצרים׳ ואיננה נזכרת בשום ספר או מכתב מסע מהספרים ומכתבי המסע אשר חוברו ונשלחו מאחינו בארה״ק, ורק הנוסע הקראי שמואל בן דוד אשר היי בארה״ק בשנת ת״אל מביא את הטסרה הזאת, והוא מוסיף כי פה קבור הנביא ישעיהו, ואין כל ספק כי גם הוא קבל את המסרה הזאת מאת הנוצרים. הביטו נא וראו איך בהמקום הזה יגיע סלע ההר כמעט עד קצה החומה, ורק נדבכי אבן אחדים בנוים עליו. מפה והלאה בנויה החומה במקומות אחדים על סלע ההר —אטראבי־יעקב—וגם אדמת המישור המשתרע פה״אדמת צור וסלע היא.ובזה נבין את מליצת הנביא ירמיהו בכנותו את ירושלם בשם "יושבת העמק צור המשור"(ירמיהו כ״א י״גז׳לאמר יושבת העמק ע״ש העמקים המקיפים אותה מפאת מזרח, דרום ומערבי וצור המשור ע״ש המשור מאדמת צור המשתרע לצפונה. הנה עוד מערה —אמרתי אנכי ברמזי בידי על מערה פתוחה הסמוכה לחומת העיר— לא מערה היא זאת —ענה אבי־יעקב— רק בור עמוק אשר חלק מתקרתו נפל זה זמן רב׳ ועד לפני שני חדשים הי׳ בו מים. הוא משתרע לפי הנראה רק מהדרך עד החומה, אך מעולם לא יכלו למדדו על נכון. מפני החלאה והעפר הצבור בו. ומלאכת בנינו תעיד כי איננו חדש, ולמצער מימי הבינים מוצאו. דרך השער הזה — אמרה הדסה ברמזה על שער קטן חסר הדלתות — לא נכנסתי מעולם וגם שמו לא אדע. השער הזה הי׳ סגור זמן רב, ורק לפני שנים מסמר נפתח לבקשת המושלימים יושבי רובע באב־חטא אשר בקרבתו. התרים יקראו לו "שער הורדום", ושמו הרשום הוא »באב אלזאהרא"׳ ורבים מהתריס תרגמוהו בטעות "שער הפרחים". אך ההוראה האמיתית t $