Luaḥ erets Yiśraʾel · 1897-01-01 · שנת התרנ״ח - שנה שלישית - 1897 · p. Seite 11

— 11 פה תקל ותנעם העבודה עלינו במאד; ואיש איש מאתנו יעשה את העבודה המוטלת עליו בחפץ וחבה: עזריהו יצא בבקר השכם . לעבודת הכרם! ואנכי אחליב בעצמי את מרותי, ונם בעת אשר חיתה לי משרתת קטנה מבנות הכפר צ ריס ין הסמוך לנו; גם אז לא נתתיה לחלב את הפרות, רק אנכי בעצמי עשיתי את המלאכה הזאת! מאשר כי הערביים בהתרשלותם לא יוציאו את כל החלב מנהלי הפדות, ובידי אכין את החמאה והחלב, אנבש ואטדל את גן הירק, ולעת ערב כשוב עזריהו מהכרס, נשב בגן הפרחים הקטן אשר לפני ביתנו. ורוח הצח הנושב מפאתי ים׳ ישיב ויגעים את נפשותינו, ולפעמים נתעלס בחברת שכנינו הטובים גם בשמחות ושירים. והננו שמחים ומרוצים בחלקנו באופן היותר נעלה. ועזריהו העמיד על השלתן קערות מלאות שקדים וצמוקים; ייצק כוסות יין לכלנו. ואבי־יעקב הרים את כוסו בראשונה ויאמר 5 נשא נא כוס ישועות ונקרא לד׳ לשלום החלוצים הראשונים אשר בדמי לבבם יסדו את הישוב, ולשלום והצלחת כל האכרים והכורמים אשר בארצנו, ולחיי ואשר כל תומכי הישוב וטחזיקיו בכל מקום שהם. אמן׳ כן יתן ה׳—ענינו כלנו, וגם נדב הקטן אתנו׳ ברגש— אנכי הולך ללון בנית אחד ממיודעי —אמרתי אנכי—, ולמחר מיד אחר הצהרים אבא הנה להלוות לחכרתכם. לא אחר הצהרים׳ כי אם בצהרים׳ ודק באופן זה נקתך אתנו אם תבטיחנו לאכול אתנו את ארוחת הצהרים. נכון הנני למלאות חפצך גברתי. יחיו נטוס¬ * * *