Luaḥ erets Yiśraʾel · 1896-01-01 · שנת התרנ״ז - שנה שניה - 1896 · p. Seite 97

97־ — ענתר גב1ר־ערב, - : T :* ז בראש כל גבורי ערב הנוראים, אשר עשו להם שם עולם; עד היום הזה, יחשב ענתר משבט??בם׳ (נולד בארץ חנז אשר בתימן בשנת ד״א רפ״ה; ומת בשנת ד״א שע״ה לבד,׳ע> איש גבור חיל ואמיץ כה ורוכב מהיר, והוא בן אמה כושית ושמה;ביבה. גדולים המה מעשי דגבור הנורא הזה, ונוראות ונפלאות הן גבורותיו, אשר הראה ברדתו המערכה להלחם באניצי חרמו. את רגשותיו הנעלים, את אומץ לבו ורוחו, ואת רעיונותיו הנשגבים, נוכל להבין משיריו, אשר בכל תוקף רעיונם, הם קלים ונעימים, ומעוררים גבורה ואומץ גם בלב החלש. לכן יתענג הערבי והשתעשע במאד מאד לשמוע את תולדות הגבור העזת הזה העטויה במעטה גבורה, אומץ לב ונדיבות, ולקרא ולשיר את שיריו המלאים חמושי,. אהבה, בינה ומוסר השכל, כי בתיי הגבור הזה נקבצו ובאו כל תכונות הערבי: שירה, גבורה ואהבה, השולטות בטבע הערבי מיום הולדו עד שובו אל עפרו. לכן ייחדו לו הערבים פרק גדול, בדברי ימיהם, אשר בו תספר תולדתו ופרשת מעשי גבורותיו אשר עשה לפרטיהם. א. איש היה בארץ הגז אשר בתימן ושמו זבדי משבט עבס. ויהי זבר איש גבור חיל ולו יד ושם במלחמות הערבים בימים ההם. ויהי כאשר גדל, ויבחרו בו בני שבטו דנשאוהו עליהם לראש. ויבוא הוא ונכבדי שבטי להראות בבית הכעבה!) 1)הוא הכית הקדוש אשד יחנו אליו המשלמים שנה שנה. ונו האנן השחורה אשי ׳קראוה נשם המים, ויאנודו ני את האכן הזאת הוריד אתו ננריאל סן השטים כאשר ניש האדם טגן עדן ולא מצא מקום לשנת עליו. 13