Luaḥ erets Yiśraʾel · 1896-01-01 · שנת התרנ״ז - שנה שניה - 1896 · p. Seite 88

— 88 — הנשים T — א) .יש נשים תדבר;ה ללחש. כי תוכלנה להזנות דבריהן• ב) הדורש ~ זקשה לאישה מדבר. ג> נקל לאשר. לדבר א£ר איננה י1ך_עת?!להחרימו?!אשד יודעת. a בתחי:ת המתים תחח??ה ןל־אעי.ם בי ה;שים מקבריהן תעמך;ה בחיים. ה) אשתי בקללותיה היא הטצינת בתבל! לו רדתה בימ/יהושע,העמידוה על הר ע?ל. ו) מה־־ז-ה מסברים, א;ני תשמענה? כי;שים נאספו, ושקתיותיהן לא תבענה. לא האמ;תי לל^רם, וארוץ לראותן, והנה לא יקילא׳ בי אשתי.בינווזן! ז> נערה ביו;רת, לאביה מביאה הער׳ אשר תיוקייף ש;ה - תךוםךנה לאריך, עשר. ח>?!יום גרש אדם,?לנו נענים ן:;שים לא אבדנו בעטנו, לולא נשים ו;חשים. ט) החכם??ל-אלם, מי ך,דפו ממ^ביו 1 מי? אס לא נשים הטו את־לקביו.