Luaḥ erets Yiśraʾel · 1896-01-01 · שנת התרנ״ז - שנה שניה - 1896 · p. Seite 76

76 — החברה הנוצרית אשר אמרנו להוסיף על המחיר ולקנותה מידי בעליה הנוצרי, ותאמר גם היא לכונן מושבות בעד העולים מאחינו למען . תפוש את .קלי הדעת שבהם, בלבם. ואמנם נמצאו בראשונה מספר מאחינו אשר נפתו לחלקת לשונם כי יוכלו ללכת בחוקי דתם באין מפריע, ויאחזו בהטושבה. אך עד מהרה נוכחו לדעת כי לא מצבם האומלל נגע עד לבם.ולכן מהרו לעזבה וילכו באשר הלכו, ובראותה כי עמלה ללכוד ברשתה יהודים תטימ-י דרך היה לריק, הושיבו בה את אלה מהצעירים אשר כבר הסגירו בידם את בבודם ואמונתם בעד נזיד עדשים. אך גם המה עזבוה אחרי זמן מצער, כי אנשים כאלה רק רגדפי רוח המה! ו״הרתוף* נתרוקנה מיושביה. והחברה נאלצה להחכיר את המושבה להפלאחים אשר סביבותיה. פעמים רבות בקשו אחדים מיושבי ירזשלם! מממלא מקום דחבדה פה,כ’ימכר להם את אדמת הדתוף ■לצמיתות. אך היא לא אבה למכרה רק בתשלומים קטנים למניות, למען יהיה להם דריסת הרגל בהמושבה ויוכלו אולי להגיע למטרתם. אך החפץ הזה לא הצליח בידו ותהי אדמת ה ר ת ו ף עזובת שנים מספר, ורק בשנה הזאת הצליח בידי צירי החברה הנז׳(בהשתדלות הגביר הנכבד סי׳ י צח ק א ר י ה הי״ו) לפעול מאת ראש החברה כי ימכור להם את האדמה לצמיתות! וילכו הצירים לנדנה ושמה נכתב ונחתם שטר המקנה כדת,■ ואת שליש הכסף שלטו מיד ואת הנשאר ישלמו כשלש שנים ברבית קטנה ■.של אחד וחצי למאה. I