Luaḥ erets Yiśraʾel · 1896-01-01 · שנת התרנ״ז - שנה שניה - 1896 · p. Seite 58

— 58 — תקעו ק׳ול הרוע־ות ואברים ■ א1ת ריבות לעטנו ־ עם הבאים ’לחם עןז$ךים : פורצי ה־ומת לאוהיתנו ז תקעו הריעו וכוי• תקעו לרעים ולטובים סור מאלחים;אחרים!;קאדודו רחוקים וקרוביסי פ:’ל־;ע1ךאל חברים"! תקעו הריעו וכוי. הידד! הידד : -קראנו כלנו במחיאת כפים חזקה- נקומה ונלכה — אמר אבי־יעקב — כי עוד הרבה עלינו לראות וכבר רד היום.— קמנו מטושבנו ונעבור את הגשר השני אשר על פני הנחל ונעלה על הר המוריה. כל שנה ואינת שולם (בל שנה ואתה שילום) אב־מגקב. —ברך כפרי צעיר אחד את אבי־יעקב ואשתו, אשר פגש אתנו מיד בהעלותנו ההרה — ואינת שלם (ואתה שלום)-השיבו הם— בכלות המועד נערב אביא לכם שבלים לישנת אל חךךא״: לא• יישר חילך —ענתה הדסה— מנהג?זנת אל חדרא נוהג רק אצל אחינו הספרדים׳ יותר טוב תביא לנו לחם וחמאה. טובי כדברך אעשה גבירתי - ענה בשומו ידו על חזהו ועל מצחו — וילך לו. X