Luaḥ erets Yiśraʾel · 1896-01-01 · שנת התרנ״ז - שנה שניה - 1896 · p. Seite 53

53 — כי על ראש המצבה היה?!פנים •תבנית יד, ובימים מקדם נהגו ■העוברים על המצבה הזאת לידות אבן כה ולא ארכו הימים והיד נקצצה ממקומה למען יהיה לאות לבני מרי לבלי יהיו כ א ב ש לום. והמנהג הזה הוליד את הפתגם "יד הטורד באביו תקצץ/ ההגדה כי היה לסנים יד להמצבה הזאת. לא נכונה היא. כי העמוד אשר בראשו מתפצל כשושנה המתחלת להתפתח. אך הנדת ירית האבנים טובה היא להיות למוסר לבנים סוררים. אבל דאו נא —אמרתי בהעלותנו הלאה בצלע ההר למען התבונן יותר על תואר המצבה— כי המצבה הזאת חלולה היא ודרך החור הזה נוכל לכנוס בה. ואנכי אחשוב כי גם המצבה הזאת בסוף •מי הבית השנטנבנתה כאשר כן תעיד תכונת וטעם בנינה וסתוחיה, ולפי זה תמול מאליה המסורה אשר תקראנה בשם •יד אבשלום". כן - השיב אבי־יעקב — המסורה הזאת אין לה כלל על מה לסמוך. כי מלבד תכונת וטעם הבנין המנגד לה. עוד תמצא התנגדותה בהספור בעצמו. כי הכתוב יספר ישטואל ב׳ י״ח. י״ח) כי אבשלום הציב את מצבתו׳ אשר קראה בשם •יד אבשל ום" ב ע מ ק ה מ יל ך, ועמק המלך אחד הוא עם עמק שוד, כנודע בספור מלחמת אברהם אבינו עם המלכים (בראשית י״ב, י״ז) ואתו לא נוכל לאחד בשום אופן עם נחל קדרון. ויותר קרוב דעת אהי מחכמי העטים: כי ע מ ק ש ו ה או עט ק ה מ ל ך היה בחלק אפרים, ועד העמק הזה יצא מלך סדום לקראת אברהם אבינו אשר שב ממלחמתו את המלכים, ועבר את ארץ ישראל מצפון לדרום.— והוא מוסיף עוד לחזק את השעיתו כי כלי ספק הציב לו איבשלים את מצבתי ב א ח ו ז ו ת י. ו הם ר ט י ז ת