Luaḥ erets Yiśraʾel · 1896-01-01 · שנת התרנ״ז - שנה שניה - 1896 · p. Seite 18

העמק מלא תמיד אבנים ואשפה, ואנחנו נעלה עליו כאשר ננר אמרתי לכם דרך הר המדיה. ומה שם ההר אשר לימיננו לדרום הר ציון? — שאלתי אנכי - לההר אשר לימיננו — ענה אבי־יעקב — אין שם מיוחד בכד,"ק׳ ואף לא כדברי חז״ל ובספרי יוסף בן מתתיהו הכהן! אולם מוצרים יקראו לו בשם "הר עצה הרעה" על פי לפי הגדתם עמד עליו בית הקיץ של הכהן הגדול יוסף כיסא אשר בו נועצו היהודים לחרוש רעה על מחוקק דתם! ובשם הזה נודע הוא אצל כל תרי וחוקרי ארה״ק שאינם ביב זה יותר מאלף שנה. וילידי הארץ יקראו לו בשם •j ׳1יל דיר אגו!}ר• (הר מעון אבי השור). והמקום הזה המוקף גדר אבנים נודע אצל הנוצרים בשם •חקל דמאי (שדה הדמים). בו נמצאת מערה גדולה החצובה בסלע ההר« והיא חיתה מקום קבורה ל הנוצרים וכיחוד להאורחים אשר באו לבקר את ירושלם ומתו בה, עד כי נובה העצמות ורקבון הנדות הצבור בה עולה עד שלשה מטר. (אם כי בימי הכינים הובלו אניות מלאות עפר המקום הזה ארצה אטליא לאבק בו את בתי הקברות אשר בד,). ובסביבות המערה הזאת נמצאים עוד קברים רבים חצובים בסלע ההר. אך המסורה הזאת לא כבירת ימים מאד היא. ובמאות הראשונות לםםה׳נ קבעוהו במקומות שונים בעירנו. היש עליו איזה שרזי עתיקות וזכרונות קדומים — שאלד, שולמית — לא, כל שריד עתיק אין בו, והדבר האחד אשר יוכל למשוך את עין החוקר לעלות עליו הוא שכבת גיפסים לבנה המכסה אתו אצל ססנתו. מהפםנד. הזאת יראה #!עומר עליה את הדר העיר כולה וביותר את כל חלקה הדרומי ואת