Luaḥ erets Yiśraʾel · 1913-01-01 · שנת התרע״ד - שנה תשע עשרה - 1913 · p. Seite 98

ציר שלוה מהברון הירש קורא את הועד לחיפא שיבא לשם ויתן לפניו דו״ה על אדות המושבה וצרכיה. ־ מוין שלא היה לחברי הועד נם על הוצאות הנסיעה להיפה, אך התקוה להישועה הקרובה נתנה עוז בנפשם לבקש מהמלוים עוד איזה סכום, ואלה חאהרונים בתקותם שעוד מעט יסלק חובם התרצו ונתנו את הסכום הדרוש, והקולוגיסתים נשארו בלב מלא שמחה וששון בתקותם כי וינצינו יתן להם את הסכום הנחוץ לשכלולם לפי המכתב שכתב המנוה מר דוד נירדן דל; אבל מה נורא היה מצבם של הקולוניסתים בשוב הועד מהיפה בלב נשבר ונדכה והודיעו כי מר וינצינו דחה את בקשתם, כאשר דהה את כל הבקשות של יתר המושבות שפנו נ״ב אליו, ושבקר אותם, הוא לא מצא לנכון להציע לפני הכרון הירש שיקה את המושבות תהת חסותו מטעם ידוע רק לו. ורק הבטיה שישתדל במקום אהר לבא לעזרת המושבות ונם ראש פינה בתוכם, ובמקום ה ת ק ו ה שלקח עמו הועד בנסעו להיפה הביא בהזרה בשובו להמושבה הבטחה. אבל בהבטחות אין משביעים את הרעבים, ונם הבעלי חובות לא קבלו אותן בשוה כסף, והיאוש התגבר עוד יותר, והמושבה הניע עד משבר, אמנם מר ויגצינו בנסעו אחר איזה שביעות שלה להמושבה