Luaḥ erets Yiśraʾel · 1913-01-01 · שנת התרע״ד - שנה תשע עשרה - 1913 · p. Seite 97

97 תולדות חישוב בגליל העליון לגדיבי עמנו ע׳־י חעתונים. הועדים הנ״ל וביתוד הועד ממוגשט שבראשם עמד החו״צ מר מגדיל גרינברג שהזכרתיו למעלה כתבו מצדם גם לנדיבי עמנו ובסשו עזרה בעד המושבה, ואמגם אגדות אחדות מחוץ לארץ שלחו עזרתם להמושבה, אבל אין הקומץ משביע את הארי, אדמת המושבה לא נעבדה בראוי מפני מקרח האסון הנ״ל. ומפני שנעבדה ע״י האריסים הערביים שגנבו, יותר מאשר עבדו. רוב האדמה לא נחרשה מפני שלא נקבעו עוד הגבולים כראוי בץ אדמת המושבח ובין אדמת פלחי הכפר, ובסוף הקיץ בימי הקציר עמדה המושבה במעט להחרב, בי הקולוניסתים כמעט נועו ברעב, בבר עלה עליהם ההוב בצפת אצל המלוים ברבית לסכום גדול, חיו מוברחים להשבין את האדמה הבתים והבהמות, והמלוים לא חפצו עוד לתת אף פרוטה, הדוחק והלחץ היה נורא מאד, והיאוש גדול עד מאד, הודות להידיעה שבאה מאת המנוח החכם ר׳ דוד גורדון ז״ל מו״ל המגיד שבשר להועד מהמושבה כי נוסע לא״י ציר מיוחד מטעם חברון חירש "וכסף תועפות בידו' והתשועה קרובה לבא, ע״י הבשורה הזאת שקטה רוהם של בעלי ההובות מעט, ואמנם לא עברו ימים מועטים והגיעה תלגרמה מחיפה לועד המושבה שמר וינצינו 7