Luaḥ erets Yiśraʾel · 1913-01-01 · שנת התרע״ד - שנה תשע עשרה - 1913 · p. Seite 60

.תמים בשביל להרויה רבע שקל... אל אלחי אבי!* הם נכנסו שניהם לתוך מבוא אחת החצרות. עוד מן המבוא הדרו לאזגי אנחות עמוקות, אשר יצאו כנראה מלב הצעיר. אהרי כן נשתתק הכל. אנכי הלבתי הלאה לביתי. * * * שגי שבועות עברו למן היום ההוא. באחד הימים, בשובי לפנות ערב מעבודתי הביתה, .פגשתי "לוית־מת' על דרבי. ,מי הוא המת״? — שאלולי אח אהד המלוים ",אשה צעירה"—עגה לי. ״אולם מי היא האשד, הזאת?׳״ .חדשה, זה לא כבר באח מרוסיה, אין אף אחד ־מאתנו מכיר אותה"—עגה לי באדישות גמורה, כנראה בי הוא התרגל במשך שנות עבודתו ב״חברדך קדישא" להביט באדישות אל המחזות היותר מרגיזות . המלוים מהרו לדרכם, ועד מהרה נעלמו כליל מעיני. "אשה צעירה—בשכונה שאני דר בה, ואנכי ־ לא אדע—היתכן הדבר i — העמקתי לחשב זכר האשה הצעירה נמחה כלל מזכרוני, רק אחרי בואי .אל השכונה נודע לי, כי המתה היתה אותה האשד, •הצעירה, שראיתי את בעלה, לפני שבועים בבית—