Luaḥ erets Yiśraʾel · 1911-01-01 · שנת התרע״ב - שנה שבע עשרה - 1911 · p. Seite 143

143 תולדות הרר׳י משקלאוו ברחו אליה (שנם בה נתישבו משפחות אחדות. מאשכנזים פירושים) ובעברו דרך הבפר שיף עמאר היא העיר שפרעם העתיקה מתה עליו אשתו ביום ה׳ מיון ותקבר שם (בה יש עד היום עדה קטנה קדומה), אולם אחרי בואו לירושלם פרצה גם בה המנפה ובמשך ירחי תמוז ואב מתו עליו שני בניו ושתי בנותיו(האחרונות מתו ביום אחד) וחתנו, ותשאר׳ י לו רק בת קטנה חולה מוטלת על ערש דוי, ומרוב צרותיו עמלו ועגמת נפשו׳ נהלה נם הוא. כי מלבד צרותיו הפרטיות הכאיבו את לבבו צרת אהיו בשמעו כי המנפה בגליל לא שקטה ועוד תעשה שמות; אך האם איש צדיק וכביר רוח במותו יתיאש?׳ להיפוך .בהמצב הנורא הזה התעוררה בקרבו אהבת התורה ובקול בבי וענות נדר נדר לאמר "והי׳ אם תעשה עמדי חסד והקימות אותי מחליי זה, אז איינע לסדר ׳ חיבור סדר זרעים בתלמוד ירושלמי עם שיטת אדמו״ר הגאון קה״ק רבינו החסיד צוק׳־ל אשר כיתי לשמשו לפני מותר. ומרוב בכיו וצערו נרדם בשינה ונדמה 'לו כאלו אהד בא אליו וינע בו ^עירהו וכה אמר לו נ נ ו ף ו ר פ ו א ומיד אחרי זה שב הוא ובתו לאיתנם. *) *t לשובו בהקדמתו בשפר פאת הש^וזן.