Luaḥ erets Yiśraʾel · 1911-01-01 · שנת התרע״ב - שנה שבע עשרה - 1911 · p. Seite 142

142 לוה אדין ישראל• הרדיפות, ובה היה כבר עדה לא מעסה מקהלת החסידים, וישברו להם בתי מעון ובית לבית מקדש מעט, ויכוננו להם קהלה מיוהדת בשם קהלת הפרושים. אבל התלאות השונות שמצאום, מידעאהרי התישבם שללו מהם את*פליטת1 רכושם שנשאר להם מהוצאת הדרך עד בי מצבם הורע “מאד, במעט עמדה העדה החדשה הזאת להתפרר ולהתבטל לולא רוהו הכביר וסבלנותו הרבה של מיסדה ומנהיגה שקבל עליו ליסע נדוד על זמן קצר בערי ארץ מולדתם ועוד בשנה ההיא יצא לחו״ל ליסד מעמד קבוע לתמיכת יושבי אה״ק ודבריו מצאו אז; קשבת ובזמן קצר עלה בידו "ליסד יסודות קבועות לישוב ארצנו בבל גלילות ליטא. ורייסיך (לשונו בהקדמת. ספרו פאת השלהן) אך גם בימי טלטולו וגדודו לטובת אחיו לא שבח גם את תורתו, ובהיותו בעיר מינסק הוציא לאור את ספרו "תקלין חדתיך שמהותו נזביר להלן בפרטות. בעבור שנתים בקיין תקע״ג שב רבינו לביתו בעיה״ק צפת מלא תקוה שיובל להקדיש את ימיו לתורה ולנהל את עדתו על מי מנוחות, אך לא כאשר חשב כן היה, בי בבואו הניעוהו מיד צרות ותלאות מרבה להכיל: המגפה פרצה אז בבל תוקז עוזה עד כי רבים מיושביה נסו לירושלים וגם הוא ובבי ביתו