Luaḥ erets Yiśraʾel · 1911-01-01 · שנת התרע״ב - שנה שבע עשרה - 1911 · p. Seite 122

לוח ארץ ישראל 122 הבוקר. ובאשר באנו אל החדרים בבקר להוציא את הנחוץ לנו לשמוש ולאוכל מצאנו אותם במצב נהרס: וחרב, הפחד היה גדול מאד פן תפול החומה, והמורדים יבאו מרך הפרצים כ*י עיר פרוצה ממש. ובאמת נבקעה■ החומה הסמוכה למסגד "אל עכסא", ובתים אחדים גם• בתי מסגד נפלו ויהיו לחורבן. כח עבר גם יום הכ״ז בפחד וברעדה מהרעש בפנים, ומהחרב מחוץ. וביום■ הכ״ח התלקחה המלחמה בכל תקפה בין אנשי הצבא אשר על החומה ובין המורדים הצרים על העיר. רעידת הארץ שקטה ובכל זאת לא יכלנו־ לגור בהדירות העליונות שנהיו לפרוצות ונהרסות. וישבנו בהתחתיים והעיר כולה סובלת רעב נורא גם; צמאון גדול, וגם הפחם בלה ואין. ביום א׳ לח׳ יוגי בחצות הלילה נשמע אות התוף מכה סמן הנסיגה, היריות חדלו וידעו יושבי■ הבית כי אנשי הצבא נסים ונסוגים אחור מעל החומה לפנים העיר וכל הלילה נשמעו צעדי אנשים נסים■ ונמלטים. האנגלים ידעו היטב כי המורדים באים העירה ויהיו נבונים לכל התנפלות ולתת כופר נפשם את בל אשר להם. האדון ניקולייסון ישב ויקרא מזמורי תהלים וככה חבו עד אור הבוקר ובאשר האיר הבוקר ראו לחרדתם כי המלחמה גברה בפנים העיר