Luaḥ erets Yiśraʾel · 1911-01-01 · שנת התרע״ב - שנה שבע עשרה - 1911 · p. Seite 112

הגבעה. פה מוצאים טפוסים שונים של יהוריס: מרוסיה. גליציה, רומניה וגם מתימן ומרוקו. פה אין על פניהם . אותה התוגה, אותה המרה שהורה והעצבות. השוררת תמיד ■ על פני יהודי גלותי—בולם זקופי קומה, פניהם . מפיקים שמהה וגיל ובקול עליז וצוהל שוחחים איש את רעהו. יהודים שעל פי ארצם ושפתם וגם על פי מנהגי הייהם היו תמיד •רהוקים זה מזה, עכשיו התאחדו תחת דגל התחיה הלאמית. הרעיון הנעלה הזה אגד אותם ועשה אותם לחטיבה אחת, השפה העברית קרבה אותם איש אל אהיו ויהודי מרוקני עם גליציאגי, תימני עם יהודי־רוסי מרבדים בשפה אהת ומבינים איש את אהיו. הפעמון השמיע את צלצולו בפעם השנית והקהל ,בשיר וברנה עבר את רחוב המושבה ומימם נפרד איש, איש* למלאכתו ולעבודתו. ירויצלגו, אלול אר״חס״ב.