Luaḥ erets Yiśraʾel · 1911-01-01 · שנת התרע״ב - שנה שבע עשרה - 1911 · p. Seite 111

מעל הגבעה 111 ככלל מי שעומד בבקר כזה על ראש הגבעה יכול משם להביט על כל מה שנעשה בהמושבה ולהתחקות על עבודת בל אחד ואחד ואז יראה תנועה של חיים הרכה יותר כבירה מאשר אפשר זה לתאר ככתב. כי אמנם׳ מי יכול לתאר היי בני עם נודד ומטלטל זה קרוב למאתים עשרות שנים, עם שגם אלה מבניו שהתיימרו להיות מטיכיו רצו לסתום את הגולל על הייו הלאומים, והוא פתאום התעורר ויקם לתחיח, ויתחיל לבנות את הריסות ארצו ולחדש את כח שפתו הלאמית שפת הנביאים! מי שכא לא״י מוצא כי אחרי כל התלאות, שמצאו את החלוצים, אחרי כל אבני הנגף שהניחו על דרכם מבית ומחדן, עלה בידם בכל זאת להקים כמה מושבות ההולכות ומתפתחות בצעדי ענק ולחנך דור חדש החי חיים לאומים ומדבר בשפתו הלאומיות. לב מי לא יתרגש ■למראה כזה, מי לא יהגה כבוד ותחלה לעובדים חרוצים ונאמנים באלה ומי יבול לתאר באותיות מתות את החיים הדופקים כל כך הזק בעורקי החרוצים האלה המתים את אדמת אבותם השוממה מחלב לבם, משקים אותה בזיעת אפם ומהפכים מדבר ציה לאדמה פותה הנותנת ברבה לעובדיה! עברה כחצי שעה והמון גדול בבר התאסף על