Luaḥ erets Yiśraʾel · 1911-01-01 · שנת התרע״ב - שנה שבע עשרה - 1911 · p. Seite 63

היה טוב ויפה בשביל בני הגולה, בשביל המצב המדוכא אשר שם. לא טוב הוא בשביל ארי; ישראל. פה אנו צריכים לאנשים בעלי מרץ, תקיפים בדעתם, .חזקים בנופם ואמיצים בנשמתם. ורק אם יהיו לנו תלמידי הכמים כאלה שישאו את דנל היהדות ביד רמה ויעוררו רגש של כבוד בלב העם לקדשי ה׳, אז יתעלה העם ממצב שפלותו ותהית ישראל תהיה באמת תחיה שלמה. ומי יקים לנו אגשים באלה? רק ישיבה בזו שהראי״ה שואף לה. .היא ,,תקים גבורים באריות במלחמתה של חורה ומלאים הפץ לרוממה ולשנבה על אדמת הקדש׳ לא משום פניה ותכלית של רבנות, כ״א מפני אהבת השי״ת, אהבת התורה, אהבת ישראל ואהבת ארץ ישראל, הבוערת בקרבם בשלהבת אש קדש"; 1 אמנם עדיין אין זה אלא חזון לב בלבד, עדיין ■מועטים הם המבקשים את דבר ה׳ לשם ח׳ בלבד, עדיין רק בלבות מועטים יש איזו התעוררות לעלות מהיי החולין, שהעולם שקוע בו עד צואר, והמועטים הללו נם כן בודדים הם ואין בהם עדיין רצון עד להתחבר ולעבוד יהד בשביל השתלמותם הרוחנית ולהשפיע אהר .קך על הכלל כלו.—אבל, כמו שאמרנו,