Luaḥ erets Yiśraʾel · 1911-01-01 · שנת התרע״ב - שנה שבע עשרה - 1911 · p. Seite 52

אהד כך שב דך בחבה על כתפו, ויאמר: שש אנכי מאד כי אני רואה בך ממלא מקומי לעתיד לבוא *). ו5ךבר האומה הוא מוצא לנחוץ לדעת את כל הספרות החדשה, כל כללי המדעים השמושיים, הפלוסופיה וההסתוריה ועל כל אלה הוא מתמיד גדול׳■ ממש לא פסק פומיה מנירסא. תמיד הוא חושב׳ תמיד היא משתלם והבל מתמשג אצלו ומתמלא מרוח היהדות הטהורה המפעמת בלבו, מכל מקצועות- הספרות רודה הוא דבש, ותמיד הולך .הוא בדרכו המיוהד לו, ולפני האלהים הוא מתהלך. אדיר אמונה הוא ר׳ אברהם יצהק, ואור אמונתו האדירה מאיר את כל ענפי החכמה והדעת האצורים בקרב לבו הרחב. ,,התבונה הישראלית האמתית, הקבועה בעומק הנשמה העברית,—יאמר הראי״ה באחד ממכתביו— היא ברכת אברהם אבינו, עליו השלום, שהעיר עליו הבתוב: "זרע אברהם אוהבי". עצם ההיים הישראליים בלולים רק בנקודת אהבת השי״ת, דוקא בשם ה׳ אלד,י ישראל, בל יתר תנאי החיים הרבים והרחבים, הפרטיים והכלליים,הנם רק תוצאות ומילואים «1 גם חותנו הרב ר׳ אליהו דוד רבינוביין תאומים דל אמר עליו: לקחתי חתן לבתי, שאיני מגיע לקרסוליו.