Luaḥ erets Yiśraʾel · 1911-01-01 · שנת התרע״ב - שנה שבע עשרה - 1911 · p. Seite 17

ירושלם בארבעים שנה האחרונות^ 17 הקנאים האדוקים שמלבד שהיה בעיניהם צלם בהיכל מצאו בו גם חשש של נגיעה בצינורות ההשפעה. ויחליטו להחריבו ומפני הבושה לצאת נגד בית ספרים ושחבריו למדו בז מדי ערב בערב שיעור בגפ״ת שמחו צאר באשר באו אנשים מההמון לצעוק חמם על עגל חביבליותיקה שיסדו להם המשכילים אה בי לא ידעו מה הוא, ויבטיחו להם לעמד על צדם, ומיד הודיעו להשר מונטיפיורי כי הבית הזה יסב את לב בני הנעורים מדרכי ה׳ ותורתו, והוא בהיותו תמיד כרוך אחרי הרבנים דרש ממיסדי הבית אחד משני אלה: אם שישיגו הסכם מהרבנים על הבית, או שלא יקראו שטו /ליו- אך החץ הזה לא קלע אל המטרה ני המייסדים שידעו ששאלתו הראשונה היא מן הנמנעות מלאו את שאלתו האחרונה ויקראוהו בשם בית הספרים ,תפארת ירושלם' ובלבם דימו בי יוכלו להחזיק מעמד אן5 אם יאסר ויהרם, אחרי אשר רק הם היו מבקריו אך מננדיהם היו מלומדי מלחמה ודיפלומטים יותר טהם וימסרו את ההתעוררות עליו בידי החשוכים והקנאים כמו שאמרנו. וכאחד השבתות נתקבצו המון קנאים מהפרושים והחסידים וילכו מביהכ״ג לביהכיג ייעכבו את הקריאה עד שהבטיהו הרבגים והגבאים כי יתאספו למחר לאסיפה כללית ובהמולה והתרגשות 2