Luaḥ erets Yiśraʾel · 1911-01-01 · שנת התרע״ב - שנה שבע עשרה - 1911 · p. Seite 16

שנה זאת) ליסד בית ספרים שיקרא בשם "משה מונטיפיורי", ומיד שברו בית באחד הרהובות שבקצה העיר ובל אחד מהחברי׳ הביא מספר ספרי׳ משלו בתורת מתנה או בתורת שאלה, והבית היה פתוה רק שעות אחדות משעת המנהה עד שעותים בלילה. הידיעה הזאת שמחה את לבב השר וישלח מנתי תודה למיסדיו, ויבקשם בי יצרפו גם את'שם רעיתו המנוחה ז״ל ויקרא בשם "משה ויהודית מונטיפיורי", ולאות רצון שלה חמשה לי״ש לעזר הוצאותיו, וגם תמיכה רוחנית הגיע להבית, בי הנמים רבים שהרו והגו מכבר את הרעיון ההשוב הזה ליסד בעי״ק בית נאמן לתורת ישראל ולספרותומהרו לשלוח את ספריהם, ומוליים אחדים את עתוניהם, והחכמים במוהר״ש באבער וכמוהרח״ז סלאנימסקי דל שלהו את כל ספריהם להבית ויעוררו ידי מיסדיו ש^ ירפו ידיהם ויעש ויצליחו. מספר מבקריו לא היו הרבה אך החברים בעצמם קבעו להם לחוק לבא מידי ערב בערב לקרא ולשוחח מגניני מחקר וספרות ונם קבעו להם למוד שיעור גמרא בבל ערב וערב. וגם ספרים מחכמי הקראים הובאו אליו שאחד מהמיסדים השיגם מראש עדת הקראים חכם משה הלוי ז״ל, והדבר האחרון שעליו שמחו ביהוד מוקירי המפעל הזה בחו״ל היה לבלי מפין בידי