Luaḥ erets Yiśraʾel · 1910-01-01 · שנת התרע״א - שנה שש עשרה - 1910 · p. Seite 105

בהלת ישראל בדמשר! התוצאות מנשואין באלה אינן טובות; יש שהאשה בורהת מפני בעלה הגם ובמצוקתה נעשית למשוררת.— אולם בשעה שיושבים ומסתכלים בחיי רחוב היהודים הדמשקים, אז בלי משים עוברות לפגי עיני רוחנו מחזות הגיטות העתיקות בימי הכינים. קירות הבתים העגומים- המשוחים בהמר, בלי תואר ובלי צורה- הרחובות הצרים והחשובים. . החיים היהודיים החצי־גלותיים, והיהודים ההיים את הייהם הפרטיים. בשמחתם ובצערם משותפים הם ומרגישים את עצמם קרובים זה לזה. החנויות המסבנות הנראות במרתפים אפלים והחנונים היהודים עגומי הנפש המצפים לפדיון. הלשון הערבית בהטעמה יהודית מטובלת במלים עבריות- עושה רושם כמו הזרגון היהודי האשכנזי. והעלמות הנובלות היוצאות לשאב מים לעת ערב ומביטות רגע על הזר האירופי הסר לעולם הנדה הזה- לעולם היהודים, לראות בצערן ובחרפתן. העניות השפלה השוררת ברהוב היהודים והפנים הרכובות בפוך, פני המשוררות המציצות מהפתחים והחלונות למראה בל זר "פרג;'". בל זה משפיע על הרוח היהודי השפעה רעה ומעיקה את הנפש והרגש, 8 A