Luaḥ erets Yiśraʾel · 1910-01-01 · שנת התרע״א - שנה שש עשרה - 1910 · p. Seite 103

קהלת ישראל בדמשק 03 נ הספרדים רק בשנוים. בבלל הנושה במו של ארס צובא ובן נוהגים לקום ב,,השכמה" בשבת, ולומר בקשות ופזמונים בנגון. רב הפזמונים הם של ר׳ ישראל נג׳ארה, אולם ישנם פזמונים רבים ממחברים שונים מארם צובא. מנגינות הפזמונים ורב הבקשות הן מנגינות ערביות ידועות.אולם מנגינות התפלות עתיקית הן מאד ודומות הרבה למנגינת התפלה אשר ליהודי אשכנז בגרמניה הדרומית *) ביהוד המנגינות לקריאת התורה, הנביאים והמש המגלות שה; במו של ארם צובא. בבלל סגנו; אחד לקריאת הטעמים ולתפלות לבל יהודי סוריא ובבל, ובזה נבדלים הם מהספרדים גולי ספרד. גם מזה אפשר לראות •מלא פעיל‘ הספרדים על היהודים יושבי האר,; מקודם, במאומה, ואדרבה הם ותרו על שלהם ויתערבו באהיהם האזרחים, המסתערבים. בין יתר מנהגיהם מעני; הוא המנהג בי שלשה ימים לפני החתונה שולה החתן להכלה בתור מתנה בבש צבוע בצבעים ‘מונים ומזהב בפסי זהב. הבבש מובא בשירים ובתף ובקול המון חוגג עד לבית שושביני הכלה. השושבינים מוסיפים בבש ג״ב צבוע ומזהב ואז הולכת בל הכבודה אל שושביני החתן *) במקום אחר אדבר על העני; ה1ר, באריבוח.