Luaḥ erets Yiśraʾel · 1910-01-01 · שנת התרע״א - שנה שש עשרה - 1910 · p. Seite 66

■66 לוה אדן ישראל _ יחד את אליליהם, ונם בדורות אחרונים נקראו בשם ■«נרי אריות" —והגרים האלה התערבו את שרידי בני ■אפרים יושבי שמרון ועריה ג).— לא ל כ« תר יהיה פה להעיר על דברי הכתום (מלכים) ."ואנשי ככל עשו אח טובות בנות" אין סוף להשערות המפרשים יעל "סוכות כנות' רעיי עפ״י דברי הדל (סנהדרין דף סיג) מבאר ■"דמות תרנגילת עם אפרוחיה" ומזה גם פירש הכתוב "מי נתן לשבוי בינה' "שכוי' תרנגול! פשוט ני אם "שונות' היא תרנגולת הלא שכוי היא תרנגול-יתר המפרשים האחרונים! מודים כי אי־ אפשר להם לבוא בעמקי השפה ההרמוניה הזאת, ולכן לא ידעו הפשט הפשוט. אבל עפ׳י כתובת בבלית אחת נבין מיד הביאור ■הזה : בין הטבלות הבנליות שנמצאו,בחפירות" ספרוים העתיקה יש טבלה אחת אשר באה לרשותו של החי אופורד וזאת היא נוסחתה המקורית בבבלית: עשתין מנה שני עשרית שקלי סיג קן מרה תיבלתי משח קטי שית תא קושי טו שית תא נחלפתי שא די פ׳ מרהי ע־בבא־ר־רא. .ני בימי שא דפי בו ני ני רו מוג די פי אוס־בר- אית תא דין ירח אארי יומו תשו שתו חמש עשריתו תרכוס העכרי הוא ככה: :מנה אחת שנים עשר שקל צמר תכלת המשקל לשתי חליפית שמלות