Luaḥ erets Yiśraʾel · 1910-01-01 · שנת התרע״א - שנה שש עשרה - 1910 · p. Seite 47

47 ירושלם בארבעים שגה האחרונות בנו הסופר המצוין הריר בנימין זאב הלוי הוא היה כותב כמעט בבל נליון וכליון מ״הלבניך. מאמרים וחדשות בחתימת בדה. והוא היה מקרב מאד את בל הצעירים שהשתדלו ללמוד שפת עברית על בוריה ולהשתלם בה, וביתו היה פתוה לפניהם לרוחה. אהד ממשכילי הזמן ההוא שעבד בבל בהו להפצת ההשכלה, הוא הה׳ ובו׳ במוהר״ר היים פרם דל. הוא היה עני בל ימיו והתפרנס ממלמדות וגם אשתו עזרה על ידו בהיותה מלמדת לבנות, אך את בל עתותיו הפנויות הקדיש למחקר ומדע, ביהוד התמחה בתורת הדקדוק ולא היה ספר דקדוק הדש או ישן שלא למד אותו. ובמאד שמה באשר בקש אחד מצעירי ירושלם שילמדהו תורת הדקדוק בחנם, ובסוף השנה המדוברת למד תירת הדקדוק, מספר צהר התיבה להרבה מבני ישיבת עין היים באהד מהדרי הישיבה, מדי ערב בערב בהנם, (עד אשר לבסוף נתבטל הדבר לרגלי התעוררות של איזה קנאים). ביתו היה פתוה לרוהה לפני בל איש, ובבואך ערב לעת או הצהרים .שעת אל ביתו ב מדעי, ספר באיזה ומעיין יושב ומצאת אותו שעמד עין הקטן והפשוט ארון ובפתהך את ומדע מהקר ספרי בו תמיד אצל החלון ומצאת חדשים שהשיג ללות ממקומות נסתרים, ובהם גם